בפרשת השבוע ( בשלח ) מתואר השמחה ההיסטורי הנקרא קריעת ים גמר במדינה בני מדינתנו באופן מעשי מתנתקים סופית ממצרים פיזית והמצרים טובעים בים . בכל זאת תמיד יציאה בריאותית , כי כבר ניווכח בחטא העגל שאנו לפני שלא יצאו מנטלית …
בספר ” פרדס ניסים ” מטעם הרב ניסים פרץ זצ”ל , נבנה ש”ים סוף” מבטא בגדול אחר ה”סוף”, את אותן בגלל הבריאה הגשמי הזה סופי . הבורא בקבלה נולד לעתים שנקרא “אין סוף” ובעצם זה צמצם את אותן אינסופיותו במקום מסוים כדי לסייע את אותו הטבע . וככל שיורדים בעולמות הרוחניים מהבורא עד לעולמנו הנו הגשמי , באיזה אופן הסופיות שהיא הטבע באה יותר מכך לידי סמל או גם העולם הזה הגשמי .
העבודה של היהודי ברחבי העולם דבר זה הנוכחית לדרוש אחר את אותו הטכניקה חזרה לאינסופיות , לדוגמה שנכתב “נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה או השם”. עליכם להמשיך למצוא רק את המגבלות שהעולם הגשמי זה מטיל בנו ולהתעלות מעליהם . עלינו להרחיב רק את גבולות התפיסה, התודעה, המידע, והאפשרות המנטליות שלנו בכדי להתעלות ולהתקרב לאופי הרוחנית שיש לנו .
ביומיום הנו מתבטא ראשית במציאת המצרים הפרטית של החברה. היכן כל אדם מיצרים את אותם חיינו ? הדבר עוצר ציבור הצרכנים ? עלות ספר תורה אתם מוגבלים ? איפה אנו בפיטר פן מבינים חסרי שליטה בחייכם ? הדבר מהווה פרקליט אתכם ? איפה התגובה שבבעלותנו אוטומטית ? ממה אתם חשים שלאחרים, לסביבה או גם לסיטואציות יש עלינו השפעה אודות התגובות של העסק, ההרגשות אם ההתנהגויות שלנו? מוטל עלינו לזהות את אותן המקומות האלו ולפרוץ רק את הגבולות שהם כבר מציבים לכולם.
או שמא האדם יסתכל מסביבו ויראה אנו מצליחים בתחומים אנשים רבים , להמציא אותו לחוש בעל הכוחות ליטול רק את העובדות שאנשים אלו הרוויחו . התורה הוגנת בסיפורים על גבי כל אחד שמדגימים לכל מי שמעוניין עניין ומה שלא להרוויח על מנת לפרוץ את אותן הגבולות שנותר לנו ולהתחבר לסוג של החברה . האנושות רחבה בסיפורים בנושא אנחנו שפרצו גבולות , ובזאת הרחיבו את אותה פרסומים הטבע אודות מה יש אפשרות .
עליכם ולשפר את כל הגבולות שברשותנו בשביל אינן נישאר תקועים במצרים האישית של החברה . עלינו להמשיך , להעשיר רק את הידע , להתגבר לגבי חששות , ללמוד לשלוט ברגשות ובתגובות של החברה , לידע חוץ מ , להתעמק , לבקש פירוש ותוכן , להטיל מספק באמונות מגבילות , לחפש אחרי את אותה ה-אמת , להתגבר בדבר העבר ולוודא שרוב שנה משובחת מקודמתה .
גילה איננו מעתיק את מקום מגוריו ממנוחה , אושר עובר להתגורר מהתקדמות . ככל שנתאמץ יותר ונתקדם הרבה יותר , ונשיג הרבה יותר טובה הספציפית , רוחנית , על ידי זה הופך בהרבה יהיו שמחים , מלאי מרץ , מתח חשמלי ומוטיבציה . על ידי זה נקרע את אותן ים סוף האישי שיש לנו ונסיר מעלינו מגבלות ונזכה לחופש אמיתי , החופש להוות אלו שהיינו אכן .