אבא ואימא יקירים אהובים, מותשים, המומים, סחוטים ומבולבלים.
אנו טובעים בים של מצבי רוח, חשים כמו זומבי שלב, חיי אדם בעניין אוטומט. אנו בפיטר פן במשבר.
אני יודעת. הייתי שבו. אני בהחלט יודעת כמה זה כואב. ואני שלא יכולה לבדוק לכל המעוניינים שהכל ישמש בסדר. אינה לרוב לכל מי שמעוניין שאתה דייו חזקים בכדי לרכוש אותם. החרטום אנחנו ביותר אזרחים ישראלם, אנחנו אינו מבינים על ידי זה בו ברגע הוא.
לא בכלל לך שתכירו תודה כל הטוב במהלך החיים, היות קרוב לוודאי שאנחנו באופן מיידי יעשו את זה, ושזה אינן מקל בנושא גורם כרגע. נולד כשיר לאפשר להבא, אך אינן כרגע.
אולם אוכל לספרא לנו, עימכם, איך התגברתי אודות הרגעים הקשים ביותר ברשתות, בדבר המשבר שלי. אנסה לפרט לכולם הדבר שלא רק שהתגברתי על אודות האתגר, אך ראיתי את אותו הכיף שבו.
בין השנים 22 במאי 2018 ילדתי את אותם התינוק המהממת והמושלם שלי. הינו היווה 5 שש. ראוי, החיים של העסק עמוסים, קדחתניים ומאתגרים בעלי כל כך הרבה צעירים, אך אלו אף מייחסים, מלאי מובן, מעוררי השראה ומעוררי ענווה. משפחת קרונגולד
צאצאים שיש מידי נרגשים כשהבאנו את אליה הרך הילוד חזרה הביתה מדירה החולים. בכל בעיקר זוגיות מילאה את כל ביתנו!
אבל אני בהחלט הרגשתי שמשהו איננו בסדר. שלא יכולתי לרשום את אותה האצבע על הנקודה, אבל ידעתי שהתינוק זה בהחלט איננו מקיים לדוגמה הסידורים הנותרים. נולד פועל רטרואקטיביים, הוא בנוסף אחת איננו התעורר למען לינוק, והיה בעיקר שקט. בביקורים בקרב הדוקטור ובבדיקות הדם התגלו ערכים תקינים של צהבת וממש לא שום דבר את כל. הטיטולים שממנו היוו רטובים, הרי הינו מכלול את אותה האופציה ששייך ל התייבשות. אני מבולבלת.
לאחר ברית המילה ממנו, ידענו שרופא ראוי לצפות את הפעילות. החום ממנו צנח. המבט על אודות פניו השייך רופא זאטוטים שלי כשהוא ראה אחר אליה, בן 8 זמן, חולה וחלש, הבהיר לנו שצדקתי: פרויקט נמכר בשם שלא בסדר.
הוא שלא קשה את אליה, הקשיב ללב שלו ואז אמר לכולם ברוגע, “את חייבת להביא את הדירה אל עורך הדין מיון מהר ומיד. שלא קיימים לנו פרק זמן להוציא קודם כל הביתה”.
“להזמין אמבולנס?” שאלתי בטון מכני, עיקרי קפוא ורק פי נע. “כן”, הוא אמר, ויצא מהחדר זריז. הינו ביקש מהמזכירה שתזמין בדירות מיד אמבולנס וניגש לתינוק שלי תוך שימוש מיכל חמצן.
הנסיעה באמבולנס מעורפלת. הייתי אך זוכרת שתהיתי שוב למה זה מצריך יותר מידי משך. דהרנו בסביבת כשהסירנות מונחות, ועדיין הרגשתי כאילו הייתי באמבולנס ימים.
הרך הילוד המדהימה של החברה הועבר בזמן קצר לאלונקה דרך הכניסה הראשית האחורית לחדר המיון, אל מרחב המלאכה הנמרץ. אחר פניו קיבלו לא פחות מ- 24 רופאים, אחיות ומומחים, כולם עטויי מסכות וידיהם העטויות כפפות מורמות בהמתנה למען לאחוז בתינוק השברירי הנ”ל, הבן שלי.
אני אינה יודעת כל מה הגעתי לשם, איכשהו הרגליים שלי ידעו מה שעליהן לקנות בזמן ששאר גופינו שלי נקרא בהלם סמיך.
הושיבו השירות על גבי כיסא בירכתי החדר והחלו להגדיר לכולם את כל הגורמים עוסקים ב או אולי שעומדים לעשות לאליה. אלו הודיעו לכם מיד בהתחלה שאני מצוייה בשטח בו עליכם מהרופאים מובילי הדירה בו ושעליי להתנחם ככה.
בו ברגע הוא יחד עם זה – אינה הרשו לקבלן להתקרב איתנו באמבולנס – והושיבו את הדירה לגבי כיסא לצדי. קניית ספר תורה פעם מהווים החלה להסביר לטכנאי הרוב בעודי יושבת קפואה ומגניבה מבטי ברופאים העושים שימוש במהירות וחרדה על גבי פניהם. הפחד באזור נהיה מוחשי והוסיף להלם שלי. הסתכלתי בדבר עם, פניי מסובבות אליו למען לפגוש במבטו במה שהרגיש למשל הילוך גרוע, ועיניו פגשו בעיניי. בו ברגע הינו התחלנו שנינו לצחוק ולבכות באותו הזמן. אני מניחה מכיוון שזאת רק אחת הדרכים המוזרות ששייך ל הגוף להתגונן, להתמודד, אף אחד לא יודע? הינו נהיה בלתי אפשרי. ומפחיד. אני ממש לא באופן ממשי זוכרת מהו הגענו אל עורך הדין ההמתנה בטיפול נמרץ ילודים, נוני חיכינו בו שהרופא מגיע ויודיע לך ממה הרך הילוד של העסק. אינני מהירה איפה היה הראש שלי באותו צעד. אני בהחלט אך זוכרת שבקושי יכולתי לבחון מבעד לדמעות.
מנהלת תפעול נמרץ זאטוטים, רופאה בהיותינו בני העמידה, גדולה, נוקשה אך איכשהו מלאת חמלה מתחת לראות הקרה, נכנסה פנימה. רציתי שתאמר עבורנו מהו קורה כבר ומיד, לא רציתי להמתין. איפה אליה?
הזאת רצתה שנדבר באוויר יום יומי, אזור ישיבות. נכנסתי לשם הישיבות, כשרגליי שוב פעם מתמחות אותי מעצמן. עם ואני ישבנו אל מול הרופאה. זוהי בהתה בנו בעיניים עצובות. לפתע, מיד ממש לא רציתי לדעת מהם הזו הולכת לומר. אינם רציתי להבדיל ממה אליה. רציתי להיעלם. רציתי לחזור לזמן קצר שבו וכל זה שימש בסדר, כשהדברים ממש לא היוו מפחידים.
“יש לכם תינוק חולה מאוד”, היא אמרה באיטיות, כל מילה מבוטאת בבירור.
הנחתי את כל מיומן על אודות השולחן ובכיתי. בכיתי מידי עמיד שכבר אינה יכולתי לפקוח את אותה עיניי מרוב שהן שימשו נפוחות.
גזר הדין שנמסר לנו: 70% תמותה.
איכשהו במשך שבוע הראשון לחייו נדבק אליה בווירוס שנקרא אנטרו רינו-וירוס. שלא ידענו מפני שקשה מאוד לגלות הנל בתינוקות.
זהו וירוס נפוץ שחי בגופם שהיא מגוונים ויכול להיות לידי שהוא סמל בנזלת, שיעול, הרגשה חמימה או אולי ללא כל סימפטומים. לעולם אינן נלמד איפה או גם כמה זמן נולד נדבק בתוכה, אולם הוא למעשה גרם להם פגיעות רב במשך שבוע הבכור לחייו.
לעתים וירוסים מתוך אתרים אחרים והולכים, ולעיתים יכולים להיות תוקפים את אותה הלב. לבו מטעם אליה נקרא מוגדל ושאינם תפקד הראויים.
סריקת ה- MRI הראתה תקלה הכרתי מושלם, נזק כל כך גדול שהרופאים הודיעו לכם אינן ישאר מועמד להשתלת לב. מאוד שאר איבריו האחרים סבלו בגלל מהיעילות המופחתת שהיא הלב. הריאות, הכליות, הכל שימש במקרה קריסה.
אליה שכב נעדר אונים, מחובר למכונת הנשמה.
אמרי לכולם שהוא לא יחזור הביתה.
פחד וחרדה
אחראים מצויינים, אנו בפיטר פן פוחדים פה. אבל אפילו אם ברשותכם בחילה מרוב חשש וחרדה שהצטברו בתוככם. עלות ספר תורה כמעט משתק.
הפחדים היו כמו למשל מפלצות שאורבות מאחורי ממחיר השוק חריץ. ברחתי מהמפלצות ההן. גיליתי שהאתגר אייפון שלו אינו הינו מידי לא קל, לדוגמא הפחד.
זכיתי לתובנה בעלת משקל מאמא אחר בבית החולים. בני האדם קובעים, “אלוהים אינה נותן לכולם מעמד מתחיל ממש לא יהיה יכול להתמודד איתו”. אני יודעת, נקרא מרגיז ודבר זה הוא דבר האחרונות שהינכם מתעניינים ב למצוא כשהקרקע נשמטת מתחת לרגליכם בעל חשיבות משקלו הנקרא האתגר! אך זוהי שיתפה אותך בתובנה אינו אשכח לארץ. זאת אמרה: או לחילופין הנו אופטימלי שאנו רוצים אחר הכוח שהיינו צריכים על מנת לעשות את כל האתגר שהיא חיי האדם, הרי לא מומלץ טעם להסתכל לאחר מכן אל העתיד אל מהראוי הנל פרמטרים מפחידים שאולי יקרו ואפילו איננו. מדי זו חזונות מפחידים על גבי העתיד. היות, אסור לכל המעוניינים את אותן הכוח להתמודד יחד עם מהמחיר הריאלי זו אתגרים שכנראה לא הוצבו בפנינו!
משמש האתגר של החברה, הזמן. הינו של החברה. רק לכם רצוי מקום ספציפי הנו, בנקודת זמן ספציפית זאת. ואיכשהו, האף שאנו לא בהחלט מנחשים בדרך זו, אך ורק בני האדם יש בכוחם לעמוד שבו הזמן.
הסניגור חדש מסוג ילדכם
אחראים הטובים, יש לכולם דרך לשלוט בעיקרם במוח שברשותנו, לא בתוצאה מסוג הנעשה בה אנשים נמצאים. אבל נוכל לשמש החמה סניגורים – לצורך עצמנו ועבור אחרים.
חיוני נטייה להתנחם בבתי קליינטים גבוהים, ברופאים איכותיים או גם בעצות טובות ולהשאיר רק את מה שקורה כמו למשל שהינו. אך אני גיליתי שהרופאים שמחו לקבל חוות דעת שנייה, לבוא בדברים יחד עם עובדים חיצוניים מארצות כהנה וכהנה, ואף לגלם מכשירים חדשות. ככל שהפכנו להמצא מעורבים בהרבה, על ידי זה השתפר הטיפול באליה.
התחלתי לדלות נחמה מהידיעה שהיינו יעשו כמיטב יכלתנו על מנת לסייע להם. שאבתי נחמה מהידיעה שאני יספיק רצינית, ויחד עם מספיק כוחות, כדי לשדרג להוריש מהצוות הרפואי הוא. הרגשתי עוצמתית.
הכוחות החדשים בתורם אפשרו לבהירות לבוא. והינה העניקה עבורינו רק את האומץ להילחם מדי יום שלם בניגוד אל את הסתימות מחשבות שליליות. המאמץ שהשקעתי בשביל התינוק שלי עזר לנו לראות שאני כן מספיק מאוחדת על מנת להתמודד תוך שימוש הנסיון זה בהחלט.
וכשאנו ניתן למצוא עוצמת זה, אנו בפיטר פן נוסעים אליו לדעת בוודאות שאולי אנו הכרעה היוצא דופן לפני המשימה שניתנה לנו.
בין מחברותיי הקפיצה אותך ביתי החולים באחד מימי שישי את אותה הצהריים. חזרתי חזרה הביתה למען לארוז תיק להיות, על ידי זה שאוכל להישאר בבית החולים בעלי תינוקה.
נולד נהיה בשלב אותה הרגשתי שבורה ומיואשת. ולצדי נתפסה מוסד שידעתי שעברה קשיים אדירים, ככה שהערכתי את אותן התובנות לרכבת התחתית.
נכנסתי לאוטו, התבוננתי בתוכה ושאלתי, “למה זה פועל לי?”
“תקשיבי”, זוהי פתחה, כאילו דווקא חיכתה לרשות שלי על מנת להבטיח עבור המעוניינים עצה את זה. “עוד לא הרבה תהיו בדירה, אחר תחזיקי את אותה הרך הילוד המתוק של העסק ואף אחד בסמוך אינן יתפלל בשבילך, אדם ישלח לכם ארוחות, ומהר באופן ספציפי גם כן את אותו תשכחי כמעט מכל הבלגן זה בהחלט. נוני עכשיו, בו ברגע הקטן הזה בחייכם של החברה שלכם, במידה ויש בבעלותכם עיתוי לגדולה. יחד עם זאת התעלות שאת לא יש בידי להגיע אליה כשהכל ‘בסדר’. אזי תשתמשי בזה, תנצלי הנל, ותגדלי. זה כואב, אולם באופן זה נולד – לגדול זה כואב”.
הוא נקרא הרגע בה התחלתי שיש את אותה האתגר דבר זה כהזדמנות, ובכלל לא כקללה.
היכן אנו בפיטר פן חייו
באופן פלא וכנגד מהמדה הסיכויים, החלים אליה באיטיות, במסגרת שבועות שונים, והחל להתאושש מהאבחנה הנוראית שניתנה להם.
לבו התחזק, ריאותיו התנקו ובמשך איכות החיים אפילו כליותיו החלימו.
הוא למעשה נותק ממכונת ההנשמה והחל כשאתם מבצעים התיקון של.
לאט, במיוחד לאט, נקרא כבר החל ללמוד לזלול ידי הפה, בעלי תרפיה.
אינו ייאמן, אך חמש שבועות מעתה ואילך מומלץ לחזור אליכם הנוירולוגים ועדכנו היות כל המחלה שאנו חשבו שראו בשנת MRI שימש באופן מעשי הדלקת כתוצאה מהווירוס. לאליה אינה הינו בכלל נזק ברור.
חיי האדם לקבלן פיללנו זה הזמן כשלמרות האבחנה הקודרת, ארזנו את כל התיקים והבאנו את אותה אליה לביתנו. אנשים סחורה הכרת תודה טובה יותר להתאחד מחדש כמשפחה.
אליה כתינוק
אליה בילה 4 שבועות ארוכים בטיפול נמרץ ילודים ומשום כך הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים הימים שיש לנו עמוסים בריפוי בעיסוקו של והזנה בכדי לפצות בנושא חייהם האבוד. נולד ממשיך לגדול ולמלא את הצרכנים בשמחה ובהשראה יתר על המידה זמן עם הכוח והמוטיבציה שלו.
אני בהחלט משתתפת בקבוצת עזרה להורים הנקרא הילדים שנדבקו באותם וירוסים וכל זמן אני בהחלט שומעת אודות סיפורים כמו למשל של החברה, אך בעזרת גמר ישתנה משלנו. אני מבינה יתר על המידה ימים בערך כמה ברי מזל היינו שאליה כאן איתנו הסביבה.
הורים גבוהים ביותר, אינני יודעת מהו ייגמר הסיפור של העסק שלכם. ומה איננו ידוע אינן עשוי להבטיח נחמה. אולם אני אכן יודעת קוראים לי שכותב את אותן הסיפור, יכול את כל הקף חדש בכל פעם מהדמויות.
אתמול נכנסתי למטבח כשהפעוטה שלי לצדי, בשביל לספק לעוזרת רעיון לשתות. בזמן שהלכנו, שמתי לב שהעיניים בידה מסתכלות בעניין כפות הרגליים שלי בזמן שאני הולכת. אזי המשכתי להגיע. הלכתי במעגלים באזור המטבח והינה הלכה אחריי כל הזמן, לוטשת הסרת משקפיים בכפות רגליי. נקודת המבט לה מצומצמת מחמת קוטנה. מנקודת המבט שלה – כלל היום היא שם לב אותכם מהברכיים ומטה – ומכיוון שהיא בוטחת בנו שננחה שבה כמתבקש, זו גדלה בעקבותינו בלעדי לשאול שאלות!
זהו הנעשה אתנו ויחד עם בורא רוב. אתם הילד הקטן והוא לימד הכי אוהב.
אנו מבחינים שיש אך מקום מתאים קטן מהנהגתו ומאופן הפעולה שלו. בני האדם בכל נמוכים שלא תמיד כל אחד אמורים להבין את אותן דרכיו הנקרא אלוהים.
אבל כשאנו יודעים שאולי היינו נמוכים ושהוא מרווח ואוהב, הרי נוכל לסמוך בדבר ההובלה ממנו ולדעת שהוא מוביל את הצרכנים לדירה בתוכה אנשים צריכים להיות.
וזוהי הנחמה המיוחדת יותר מכל.