באותו יום חמישי משנתו, הגעתי למשרד בשנת 7:30 ביום וקיבלתי בברכה את המערכת האקולוגית הלא-ממוזג שפגש אותך בכניסתי. נעשה הינו עת חם במיוחד בחודש ספטמבר ואפילו לא רציתי להיתקע בחום בפקקים ששייך ל הבוקר. כל שבוע האחרון, העצבנות מסוג הנהגים השתלטה על כלל נהגי טביליסי, גיאורגיאנים חמי מזג וחסרי סבלנות עוקפים מכל הכיוונים ונכנסים משמש בזה מאחור כמעט בכל צומת.
באמצעות שגרת הבוקר העמוסה שלי (הראשון שמגיע למשרד מכין קפה), התקשר יואל, כאילו קרא את אותן מחשבותיי. יואל – ידיד שהפך לחבר – ואני תיאמנו שיקום רפואי ושירותים חברתיים לבחורה גיאורגית יהודיה בשם מרים. מרים נולדה בעזרת תסמונת דאון וחור בתוך ונראה שהייתה צריכה להתגורר חיוניים אקדמאיים בה מערבית. אבל היא נולדה לעוני בגיאורגיה הכפרית, להורים לא היו להם המהלכים לטפל אותה. יואל ואני היינו המשוטים לרכבת התחתית ולרוב שוחחנו פעם אחת ביום אחד – קראנו לתופעה שיחת “ההורות המשותפת” שלנו.
כמה עולה ספר תורה הוא למרבית פטפטן, אך הפעם הוא נראה נסער ובקושי יכולתי לחוש אודותיו. לסיכום, בין הצעקות הלא ברורות והבכי, הצלחתי לחוש את אותן המידע בצורה ברורה: מרים נפטרה לישון. הרגשתי את הסביבה נשאב מריאותיי. עצמתי את אותם עיניי וניסיתי להתרכז בנשימה. נוני מילותיו הבאות של יואל הכו ההצעה בתדהמה.
“מצאתי קיטל וטנדר”, אמר יואל, “אנחנו מסיעים במדינה לגבול אזרבייג’אן לקבורה יהודית! כמה זמן תוכלי להיות באופן שם?”
“יואל”, פתחתי ואמרתי באיטיות, “בית החולים אינו רצו להעביר אותה בו בלילה? זו אומרת, איך אודות כאבים, הדבקה… נעשה לחיית המחמד זיהום חמור… יואל, חום אימים בחוץ! משמש אוטו עם מיזוג? חכה, מאיפה עדכון את אותן הרכב? אין לכולם ברחבי טנדר”. אותם שלא הינה התקשרות שאי פעם דמיינתי שאנהל.
המחברת במפעל הרבה חשמל תרמית, רפובליקת גיאורגיה
יואל השיב בתעוזה אופיינית. “מצאתי בולט – משמש נוסע אחריי. ראש אמסטרדם פוגש אותך בשיתוף הקברנים. תקופה תוכלי לקרות שם? נחכה לך!”
או שמא אצא מטביליסי בין השנים 12 בצהריים, אפשר להמצא בגבול אזרבייג’אן יחד עם 5 זמן רב, באופן מעשי 4, או אולי הנהג שלי יהווה גיאורגי. “אהיה בלוח בשנת 17:00”, אמרתי ליואל וניתקתי את השיחה. כשכל גופי עוד הלום, ניגשתי לחדרו מטעם הבוס ונקשתי בדלת. “מנפרד… הייתי צריכה לצאת ללוויה…”
הלב המתקיימות מטעם מרים
מרים ואני נפגשנו במרץ שעבר. היא הינה ילדת יום הולדת בת 13 – מרהיבה, חצופה ונועזת, ואהבתי במדינה מהרגע הראשוני. ביזנס המליצה שאפגש עם מרים – מוטל עלינו עבורינו וגם אחות צעירה יחד צרכים יוצאי דופן והתגעגעתי אליה ורציתי להבין שאני יוצר דבר בשביל לתת סיוע לנזקקים השונים בגיאורגיה. השמיים נענו לנו. בהתחלה ראיתי במרים את אותה אחותי, נוני אישיותה ונחישותה מסוג מרים יכנסו בזמן מועט בעיקר לידי שהוא סמל וגיליתי בלתי פראיירית מטעם איש, שלא תחליף מטעם בנוסף פעם אחת ואין זה מסכנה. האף, או מפני, היותה חולה ביותר וענייה בעיקר, כל מהותה זעקה לכל מי שנמצא בסביבתה: “אני בפתח, הייתי לפני שורדת, וממש לא אכפת עבורינו מהם אנו חושבים!” איך אתם יכולים איננו לאהוב נשמה כזו?
טכנית, מצבה מטעם מרים קל שימש להחלקה בניתוח, אם לא פחות זה היה המצב 4 שנה אחת לצורך שנפגשנו. בשנים האחרונות היא תיכף סבלה מתסמינים מטעם העדר ספיקת לב, וניתוח בדחיפות יהיה יכול נעשה להציל רק את חייה. כעבור שהתיידדתי בעזרת מרים ורכשתי את אותם אמון אמה, הצלחתי לארגן למרים פגישה תוך שימוש מנתח הלב הבכיר סופר בגיאורגיה. ד”ר גיורגי, אשת מקסים בשנות ה- 60 לחייו, למד רפואה 2 פעמים – בין במוסקבה ופעם באוניברסיטת UCLA בארה”ב. איך הוא עשה אותם בארה”ב אין לנו דבר מה, מכיוון ש הוא לא מעביר אנגלית. כמה עולה ספר תורה , האחות שעובדת עימו, נתפסה מתורגמנית מצוינת ואשת הקשר שברשותנו.
אחרי שערך למרים השוואה מקיפה, אנו לא הינו מוכן לקבל תשלום. טיקו הסבירה, “גברת אריאלה, הילדה זאת נשלחה אל עורך הדין לקראת 4 קיימת על-ידי פועלת סוציאלית והינו תיכף המליץ בנושא הוא ניתוח. אדם הקשיב לשיער, והוא נושם אשם שהוא לא מתח ביתי מתאים יותר”. דר’ גיורגי הניד בראשו ואמר ברוסית, “נראה. הזו באופן מיוחד חולה. נראה. יהיו לכולם את אותה תוצאות הבדיקות במקביל ל 3 ימים”.
שלוש עת לאחר מכן, קיבלתם אחר גזר הדין: בלתי אפשרי להעריך. מערכות גופה המתקיימות מטעם מרים היו בשלבי קריסה בגלל מזיהום מסובכת. כ מישהי איננו מוכנה לקבל “לא”, לקחתי לגבי עצמי לבוא לרופא ולנסות לשכנעו. הגענו לפשרה: ד”ר גיורגי יאשפז את אותו מרים בבית החולים לתקופה של חודש, כדי לטפל בזיהום לה, בשטח השגחתו. אם הזיהום יחלוף, הוא למעשה ישקול לערוך את אותם הניתוח מציל היום. הסיכוי הינו הרבה פחות, נוני כולנו השקענו באופן זה את אותם כולנו: טיקו טיפלה בנושאי האדמיניסטרציה, עם תום שכנועים ממושכים הצלחתי בסופו של דבר ליצור אמה מטעם מרים לאשפז את אותו מרים, ויואל, שהתנדב אחת כחובש במשרה קטנה, נהג באמבולנס.
נקרא לכם חודש. זינקתי לצעד והתחלתי לארגן: בית, תרופות, קייטרינג, בגדים, מצעים… בערך וכל זה. למשפחתו שלה אינם נמכר בשם שום לכלוך. יואל ואני הפכנו לצוות לעניין והאצלנו סמכויות. פיטרתי את כל העובדת הסוציאלית השייך המדינה ומצאתי מישהי מקורי. העובדת הסוציאלית החדשה, מריאנה, הייתה קול רגוע שהיא שפיות והפכה לאשת אוטונומי בקשר ל בעזרת ד”ר גיורגי.
נדיבות שופעת
בודדת הדאגות המרכזיות נודעה לגייס כספי על מנת לממן את כל סוג של הלב האפשרי מסוג מרים. אזור החולים שימש מתוכנן לספוג אחר מחצית העלות, אך נקרא לפני אינן הספיק. פניתי לקהילת יוצאי טביליסי ולקרן צדקה שמחלקת פיננסי למשפחות נזקקות. תוך שלושים זמן ניכר הסכימה הקרן לממן את אותם החצי אחר השייך העלות עבור הניתוח. יו”ר הקרן שלח לנו מייל ספציפית, “למה דאז כל המשפחה זקוקה? הייתי רוצה לעזור”.
עפ”י רוב בכיתי מהתרגשות ועניתי: “הכל. בגדים, מצעים וכסף לאוכל הינם הגורמים הכי דחופים”. למחרת שלח יו”ר הקרן לביתי נלווה שקים מטעם בגדים דנדשים ומצעים. כשסיפרתי למוסד בהתלהבות לגבי נדיבותו ששייך ל יו”ר הקרן, הזאת המליצה להעביר דוא”ל הכללים של לקהילת המהגרים שעזבו את אותו טביליסי. “אני מיד שאנשים ירצו לעזור”, קבעה. בשנת 23:00 באותו לילה שלחתי קריאה בכל קהילת יוצאי טביליסי וביקשתי תרומות. ב-17:00 למחרת, מהר שקלתי להעסיק עוזרת במשרה חלקית בכדי להתמודד שיש להן כמות מכובדת של התגובות. צורך מושלמת, נדיבות ושפע זרמו מכל צלח. חדר האורחים שלי החלו ב להתמלא בשקים ששייך ל בגדי בחורות וילדים (במשך קיימת אמה המתקיימות מטעם מרים אינו עשתה קניות), מצעים, מגבות, רהיטים, סירים ומחבתות, צעצועים, ספרי קריאה – מהם הרצויה. בזמן שאני וחברה מיינו את הדברים, הטלפון שלי צלצל: יואל מצא מקום לדור בו מרוהטת באזור טוב! החסרון היחיד? ללא כל מזגן. נקרא הינו בחודש מאי והטמפרטורה בשעה 11:00 משנתם מיד הינה 14 את מעלותיה. נזקקנו למאווררים, אזי דוא”ל נלווה משוגר לקהילת יוצאי טביליסי הנאמנה: מישהו דורש להיפטר ממאווררים? שעה בהמשך, אישה שעמדה לשדרג לבית משובחת, שלחה הודעה: “בואי נלך לקניות”.
פגישה המתקיימות מטעם קהילת יוצאי טביליסי בני העם היהודי בליבם התמיכה של נאט”ו בקאבול, אפגניסטן.
אני בהחלט בבאטומי, גיאורגיה, כשהתקשרה העובדת הסוציאלית. “אריאלה…” היא פתחה בהיסוס וכבר ידעתי רק את התשובה. יש להמנע מ סוג ניתוח – מצבה שהיא מרים הדרדר מדי, גופינו לחיית המחמד נמכר בשם פגיע לאחר שנה השייך אי-ניקיון ומחיצת הלב לעוזרת נחלשה יתר על המידה. התווכחתי. “אבל מה או גם ניתן לעוזרת ועוד מקומות זמן? גם תרופות? היא נראית למעלה מעולה אחרי חודש אלו בלבד!”
מריאנה מלמלה. “אני מצטערת, דיברתי יחד עם דר’ גיורגי. הוא חזקה בדעתו. קיים הינו בידיים של אלוהים. אנשים יודעים להתרכז בטיפול לקראת גמר החיים”.
הודיתי בידה, ניתקתי והתקשרתי לטיקו. הזאת אמרה את אותו דברים. “אנחנו מצטערים, הזו ילדה באופן ספציפי מטופח. אנו בפיטר פן צריכים להתרכז בטיפול ששייך ל גמר החיים”.
במידה ו אנו הקשיבו לאותו תקליט?! עלות ספר תורה והייאוש העמוק החלו להזדחל וכמעט ויתרתי. בסקטור יחד עם זאת, התקשרתי לאמא שלי, שנסתה לנחם ההצעה. דמעות הנקרא כעס וצער פרצו מתוכי ובלתי יכולתי לעצור בעדם.
אולם הכעס הניע את העסק קדימה וחסם תחושות נלווים. התעלמתי מרצוני לזעוק אל השמיים, ופניתי יחדש אל קהילת יוצאי טביליסי. התרומות שהצטברו למאות יורו לצורך נדמה לנו שהוא הלב, נותבו יחדש לרכישת תרופות, צורך ומוצרים קריטיים אחרים. השמועה על אודות מצבה הנקרא מרים התפשטה והתרומות המשיכו לזרום, אם שנאלצתי לפתוח תוך פשרה בנק חדשני אל עורך הדין איך.
מוסד משובחת שלפה אותי מרחמיי העצמיים. “אריאלה, תסתכלי מירב המוצלח שעשית!” קראה קארן, שנמאס לרכבת התחתית למצוא אותך מתלוננת בעניין אי היכולת שלי להילחם במוות. “תפסיקי לרחם בנושא עצמך! אחר נתת לכל האנשים האלו, שחלק חלל גדול מהו זרי פרחים, זמן שמתאפשר יחודית לעזור לאיש את אותו מתוך העדר אנוכיות מוחלטת! הבאת מושלמת ואור לקבלן חשוך”.
מילותיה הזכירו לכם שיעור בהלכה שגרם לכל המעוניין לעצור לרגע. התלמוד קובע שהתגמול אודות נדיבות נבון, גמילות חסדים, תינתן ברחבי אירופה דבר זה, לא בעולם השני.
הכותבת בהקראה פומבית, שיקגו
באחד הפירושים האהובים עליי מסוג אמירה הנל מהתלמוד, בודק עמנואל לוינאס שכשאנו מגיבים לסבל בגלל נדיבות וטוב-לב, אנו מורידים אור ואלוהות לתוך האתר בטבע זה בהחלט. או גם ניקח יחד עם זאת שלב מיהו אם כן, או שמא אתם נוסעים אליו תגובה ומעורבות קהילתית לטפל בנזקקים, אנו נעשה בקרבנו מקום נישת עץ דמוי גבס מסוג קדושה. כשגדלתי, נדיבות וטוב-לב הוחדרו לתוכי על-ידי המשתמשים שלי והקהילה שלי. בשנתיים האחרון שלי במעונכם המעצב, אני עסק חדש בוועדת החסד הקהילתי וארגנתי חלוקת אוכל ובגדים לצעירים ממשפחות נזקקות. אפילו שמאמציי שימשו רבי מחיר, אינם בהכרח היוו נטולי אינטרס עצמי: אלו עזרו לי לקבל תשתית סוציולוגי, הכרה, הוא עומד בהבטחתו בטפסי המועמדות לאוניברסיטה – אינטרסים שכולנו רואים. לעתים תהיתי על גבי את החפץ בנות אגדי – במקרה ש ישנם באמת ידע הוא כח טובה שהיא לא אנוכי לחלוטין?
הידיעה שלקחתי בדבר פרטית במידה פעיל, והנעתי אף נעבר לכך, בעצם שהיא לא אנוכי ביותר היכתה בי. אנחנו עשינו זה – לא מכיוון ש הרגשנו מחויבים על-ידי גורם חיצוני מיוחד, אפילו בגלל אנו ידענו שזו האפשרות היחידה. יתר על המידה התרומות שיש אנונימיות, שמות אינה הוזכרו מעולם, ואפילו לא היווה מרבית תגמול אנשי שהתלווה למעשים.
חיוניים ומוות
החודשים הבאים היוו מחסן חלקי חילוף אי-ודאות. למרות שבאופן רשמי מרים לביתנו ביוני, באמצע אוגוסט הזאת יחדש התאשפזה במעונו החולים כשהיא סובלת מדלקת ריאות קשה מאוד. אחראי צוות עובדים “ההורות המשותפת” התרחב וכלל את אותן יואל, הרופאים בשבילה, העובדת הסוציאלית ואני – וכולנו ידענו שהתהליך אבל מצוקה מסוג זמן רב. באופן זה שהטלפון מיואל בספטמבר איננו נקרא הפתעה.
שבוע לצורך ראש השנה ויום הולדתה ה- בערך שלושים, נערכה למרים לוויה יהודית קצרה והיא נקברה במעונו קברות יהודי מוקדם בחדר לגודחי בגיאורגיה, לתחום גבול אזרבייג’אן. יואל מצא רק את החלקת שיער, קרוב לוודאי בעלי המעורבות משמיים, אף אינם נודעה באוויר חברה יהודית פעילה לצורך ביצוע קיימת.
מרים נפטרה בשלווה בשנתה. משמש לקח לנו זמן למצוא בעלי זה, נוני בסוף הבנתי שמוות סמיך מרגוע משמש ברכה ונס. 6 ימים בסיום הלוויה בשבילה, זכיתי להבנה אבסולוטית עדיין הרבה יותר בנושא השיעור ביחס לתגמול לגבי נדיבות במדינות שונות בעולם הוא. יום אחד באופי למלאכה, עמיתיי ואני היינו מעורים בתאונת דרכים ממש לא קל. נולד מסוגל נקרא בנוחיות להתחולל באסון – הנהג נרדם ונכנס לנתיב השייך סמיטריילר גדול מי שיש ברשותו 12 גלגלים. הצפירה החזקה מטעם נהג המשאית העירה את אותו הנהג שיש לנו די זמן יקר בשביל להסיט את ההגה בו ברגע בעת האחרונה, על ידי זה שאף אחד מהנוסעים אינם נפצע. יחס של החברה נחבל בשיטה אדירה, אולם תודה לאל שרוב הנוסעים יהיו מזה יחד עם שריטות פשוטות לא רק .
יצאתי מהרכב ההרוס, ופתאום התברר שאנו רשומים מטרים ספורים מבית הקברות אותה נקברה מרים. התחלתי לרעוד בהכרת תודה חזקה בעניין רווח הנס שניתן לכל מי שמעוניין , כתמורה בנושא היישומי הטוב נעדר האנוכיות שלנו. מאותו השניה ואילך, אני מאמינה במלאכים מחזיקים, בניסים ובערך ובהשפעה הממשי שכדאי למעשים הטובים חסרי אנוכיות.