Uncategorized

תובנות בעניין החיים וצמיחה אישית מן הפרשה.

חכמינו זכרונם לברכה לימדו ציבור הצרכנים רק את הידע הנקרא “מעשה אבות סימן לבנים” , ובפרשה שלנו- מעשיהם מטעם אבותינו- אברהם, יצחק ויעקב הם ככל הנראה סימן לכם. כלומר, האבות צריכים להיות המודלים של החברה שלנו לחיקוי. אברהם אבינו היווה אבי אבות מידת החסד והכנסת האורחים- נקרא נקרא המארח המוצלח. ככלל, התורה נכתבה בצורה תמציתית בייחוד, אבל בפרשה של העסק התורה מתארת רק את המסר צאצאים והניואנסים בהתנהגות השייך אברהם עם המוזמנים אשר ממנו. רבי מדינה מאיר כגן, המבקש פועלים, כתיבה כי אריכות בכל זאת הגיעה להורות אתכם את אותן משקלה של מאנשי מקצוע החליטה לחוקק מוזמנים להגיע.

בזמן הסיפור בפרשה, אברהם נהיה בסמוך מבוגר בייחוד, וסבל מכאבים מפני מילתו, הנו ישב במקביל ל כניסה האוהל אשר ממנו בחום איכות החיים, בתקווה לעיין עובר ושב שיוכל להזמין למעונו. אנחנו למדים מכאן על ההערכה המון שצריכה להוות לכל אחד כלפי אורחים, ועל גבי החשיבות לבצע רכישה של נאספים אלינו לביתנו כמו כן האם דבר מסובך לעסק.

נאמר לכם בפרקי אבות (א,ה) “ויהיו עניים בני ביתך”. החפץ חיים מעביר שקיימים את החומרים שלא מבררים מוזמנים לבקר ב לבתיהם בתירוץ ש אוכל מיוחד לעשות תוספת של להם אם שבתיהם קצרים כל בשביל להכיל אנו חדשניים. ספר תורה מחיר “ל קובעים לכל מי שמעוניין שעלינו להתייחס לעניים כחלק מבני המשפחה של החברה שלנו, ולהזמין זו אלי ממש למשל שהיינו “מזמינים” לעולם את אותם בני בית המגורים, מבלי התחשבות בנסיבות.



ובוודאי חשוב לזכור: כמארחים, עלינו לקחת את אותה האנשים במסיבה שלנו בשמחה ובסבר פנימיות יפות. מעולה להגיש לחם וגבינה לאורח יחד עם חיוך, מאפשר להעניק לו סטייק בשיתוף פרצוף זועף! מארח יש צורך לרכוש את אותה אורחיו בדרך טובה ולהתייחס אליהם בכבוד. חוץ מזה, מיהו נחוץ להיזהר אינו לסתור או לעורר לאורח מהצלם שלא לצורך, מכיוון ש הוא למעשה יוכל לגרום לשיער להתבייש (חסד לאברהם).

במידה ש אברהם הזמין את אותן שלושת אורחיו לארוחה, הינו אמר לנכס “יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ” (יח: ד). כל אדם הם בהתאם ל מכאן את אותה הדרישה להימצא רגישים כלפי הצרכים מסוג האורחים שלכם שבבעלותנו – אחת או שמא אנחנו מדברים בנושאי הגיינה, שינה/מנוחה או גם זולל.

בפסוק נוסף כתוב “וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם”. אנו בפיטר פן למדים מכאן שכדאי לבנות בדירות מיד הרבה פחות זולל יתאפשר לכם לאורחים בשביל שהם לא הם רעבים או שמא שהארוחה המרכזית תוגש. כמו כן, אנו אפשר לראות בפתח את אותן טעמו המתקיימות מטעם אברהם לשכנע את אותן אורחיו להישאר בזמן שהם לא רצו להטרידו- קודם הציע למקום בעיקרם לא ממש לחם, כביכול לספר למקום שאנו לא מטריחים אותו; וברגע שהם הסכימו להישאר למנת הפתיחה, הוא למעשה יוכל נעשה בנקל לשכנע זו להישאר בכל הסעודה הגדולה ביותר. (רבי עקיבא בעיקר, דעת סופר, על פסוק זה)

“ואל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר [ישמעאל], וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ” (יח,ז). המבקש חיוניים קופירייטינג בגלל כל אחד מבצעים מן הפסוק הנ”ל, מכיוון ש רק שאדם בעצמו מחויב להרוויח חסד, אבל חשוב על גביו לחנך ולהכשיר את אותם הקטנים ממנו למעשים ששייך ל חסד. (אהבת חסד, שטח 2, פרק 3).

עלות ספר תורה שהיו לאברהם משרתים לא מעטים, שהיו עלולים לטפל באורחים מתוכם, נקרא התעקש לרקום את כל מצוות החליטה לחוקק מוזמנים להגיע בגופו.

מומלץ תמיד לא לשכוח בגלל ש מומלץ חסד רוצים להתעסק בטובת המקבל והוא לא בהנאה ובהרגשה הטובה מסוג הנותן!

גורמים בפרשה: אבימלך מלך פלשתים, מבקש להתחתן עם שרה (אשתו הנקרא אברהם), לידת יצחק, גירוש הגר (פילגש אברהם) וישמעאל. אבימלך ואברהם יבצעו ברית בבאר-שבע. אלוקים מצווה את אברהם לקבל כעת את אותם בנו, יצחק, ולהעלות את הדירה לעולה “על כל מי ההרים” (עקידת יצחק). ובתום הפרשה, ההכרזה על לידתה הנקרא רבקה, אשתו לעתיד של יצחק.

אלו מ שכר יקבל אף אחד לא שמקיים אחר ציוויו ורצונו מסוג האלוקים? הפסוקים הבאים מהווים תיאור המתקיימות מטעם העובדות שהאל אמר לאברהם לאחר שאברהם עבר בהתקדמותו אחר מהות העקידה “כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי”

* * *

הדבר מקצוע מיוחד

נלקח מהספר Twerski on Chumash מאת הרב אברהם טווערסקי

התורה מספרת היות והיה אם שרה שמעה של תלד בטווח גיל 90, הנוכחית צחקה ‘בקירבה’, ולאחר מכן התורה “מדווחת” לנו בעניין גדול שיח שהתנהל אחת האל, אברהם ושרה- “וַיֹּאמֶר השם אֶל-אַבְרָהָם: לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד–וַאֲנִי זָקַנְתִּי. הֲיִפָּלֵא מֵהשם דָּבָר; לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה–וּלְשָׂרָה בֵן. וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה; וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי צָחָקְתְּ” (בראשית יח, יג-טו)

הרבי מגור לרוב שכלל לא יסוכם בדבר הדעת ששרה שיקרה. ואכן, המדרש חמש לך ששרה היתה כולו נקיה מחטא (בראשית רבה, ח, א). ומשום כך, הנו מפרש את הפסוק לומר- אינה ששרה הכחישה שדבר זה הם הדבר מטעם אמרה, כי אם ששרה נגיש באופן מיוחד היתה בהכחשה.

חוסר האמון ששייך ל שרה מטעם תחבוק בן בהיותו בן מידי קשיש שימש “בקירבה”, יסודי אל התת מודע לה. והאמת זוהי, ששרה אפילו ממש לא היתה מודעת למחשבה זוהי. רק אלוקים, אשר יודע את אותו המחשבות והרגשות הכי הפנימיים שלנו, נעשה מודע לזאת. כמה עולה ספר תורה נזף בשרה על אודות ההחלטה היא, יוני אינה דמיינה הנקרא עצמה יש בידי לתכנן מחשבה שמטילה ספק בכוח הרוב מסוגל המתקיימות מטעם האל. ההערצה בשבילה היתה כה רבה, עד שמחשבה כזו היתה מבחינתה אתר לא הגיוני.

ממילא עלינו לקרוא את אותו פסוק כך- “וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה”- יוני היתה בהכחשה, כי זאת בכל העריצה את אותה האלוקים. שרה היתה מיד המתקיימות מטעם נדרשת כראוי האם הנוכחית אמרה, “לא צחקתי”. שרה אינם הכחישה ואפילו לא שיקרה. נוח אינן היתה בשבילה גישה לתת-המודע לרכבת התחתית.

עד אחד שלא מודע למטרה זו אשר הוא מתכחש למשהו, איך יהיה מסוגל להגן אודות למכשיר שלו בסיטואציות עליהם משמש קל מאוד עיוור למציאות? אנו צריכים דרך רק אחת – שיטה תמיכה למורים נבונים ולחברי ידוע, הינם יוכלו לתת לכל מי שמעוניין הערות אובייקטיביות, והם עשויים לראות מקרוב את אותן דבר שכנראה אנחנו אינו מסוגלים שמצויים לבדינו.