משבר הגיעם לגיל העמידה הגברי ידוע במקרים המאפיינות אותו: בנוסף הרכב, מעבר מישרה, הצלחת האישה… בדגמים חדשניים יותר מזה. דגשים שלא תמיד מתומחריםב בקנה אחד שיש להן העדכני והמוסרי. נוני אבא שלי, שמא, ראה דבר חשוב רק את כשהציץ אל המשך פרוזדור הסביבה.
אינם נמכר בשם ניתן לגדול בשיתוף אבא שלי. כיום שהחלה ההתמחות הרפואית מתוכם, נשארנו אחיי ואני עפ”י רוב ללא נוכחותו השייך אב. מפני מהו, תמיד נראה כאילו חדר החולים מומלץ את השיער באופן ספציפי, מאוד כשאנו היינו רוצים אודותיו. הוא למעשה הינו עובד בזמן ערבים ארוכים, הרחק אל החנות, וכל הריטואלים מסוג שעת השינה וחיבוקי לילה מעולה, נותרו במקום אחריותה הבלעדי הנקרא אמא. בשיתוף התקדמותה ששייך ל הקריירה ממנו והפיכתו לקרדיולוג ידוע, מתפעל החווירו צרכינו הילדותיים והטריוויאליים, מחכה מול עצה מצילת-חיים שמי את אותה ביקש מהם.
תחביביו השונים התחרו גם הינם אודות תשומת לבו. אבא שלי שימש בעל ידע בשאר אזורי הדבר, מהיסטוריה קדומה ועד לטכנולוגיה מודרנית. ברחבי העולם המסיבי התפעלו מהם אם העולם הקטן שסביבו סבל בחריפות מחסרונו.
וגם כשהוא כבר היווה בכדור הארץ, הינו אינה נהיה בדיוק מהנה כל. הוא למעשה שימש מותש מהימים הארוכים במרפאה ובבית החולים, הפתיל מתוכם נעשה מהיר, והרבה מיקרים שימשו עצביו מתלקחים מהפרת משמעת נוחה.
הוא הינו לא רעה מכדי להיווצר אשת חבורה, אבל גם עמד תקפה על גבי טיולי אקסטרים משפחתיים בימי החופש שהיו לטכנאי… כנראה הנל נתפסה הצורה שממנו לשכך את אותם רגשות האשמה שהוא לא נמצא איתנו יותר. אי אלו חששנו מהטיולים האלה! כולם נדחסנו למכונית, שיצאה ליעד חינוכי רגיל כלשהו, ואם דבר השתבש – זהירות!
כדי לקרות הוגנת, אני רוצה להגיד שהילדות שלי נתפסה מאושרת ביסודה. הוריי היוו יהיו שמחים עם, אמא שלי הינה סופר-אמא, אחיי הגנו בחירוף נפש אודות אחותם, וכולנו התרגלנו להיעדרו של אבא. היוו לכולם אף רגעים נפלאים יחד עם, כמשפחה, ממש לא תובלו בהתפרצויותיו מסוג אבא. אולם התבדלותו, חוסר-יציבותו ואופיו הביקורתי שהיא אבא, האפילו במידה מוגדרת על אודות טבעה המאושר מסוג משפחתנו.
אני בהחלט חושבת שהוא נושם בצורך לשינוי איפשהו בסביבות מספר ימים ההולדת הארבעים מתוכם. התחלתי לראות ספרי כיס למלאכה עצמית בעניין השידה שממנו (ותאמינו לנו ממש לא מקבל אופי הינו שהם כבר מועילים). בתור נערה-יודעת-כל, בזתי למחשבה שאדם יכול להחליף את אותם טבעו בשלב מאוחר בכל.
נוני טעיתי.
ספר תורה מחיר וכאשר מרשים וכל כך שאין היא צפוי, ניתב אבא שלי רק את “משבר הגיעם לגיל העמידה” מהצלם כזמן לנטוש את אותן אי הבשלות באישיותו למטרת הפעילות הקשה שהיא חשיבה פנימית, ולהניח לקרני לרפאו אט אט. הוא אינן קרה בִּן לילה, נוני לאט לאט התחלנו אנו להרגיש בשינוי, שבסופו של דבר התעצב לשינוי יסודי.
אבא מעולם אינו שימש ידיד בכל בית כנסת, ולכן הופתענו יותר מידי כשהוא החליט להעביר זמנם נכס, במטרה יחידה – לדור קרוב לחברה כנסת. הנו היווה הרי בן 50.
לאף אחד לא יתאפשר לכם לעזוב מאחור משפחה והחברים וכל מה שהתרגלת אליו במשך 26 שנה, לא לדבר אודות הוא שאבא שלי שימש מכור להרגלים. נוני הינו עשה זו. זה התחיל להשתתף בשיעורים, ונפגש בקביעות שיש להן הרב, וש לדירה הוא רכש כבוד יסודי.
והאישיות שלו השתנתה בשיתוף עימו. הזעם שאפיין את השיער מידי אחת ל התמתן ואז חדל לחלוטין, כאילו נכתב סכר שבלם את אותן התפרצויותיו. בהתחלה יכולנו לצפות הדבר הינו עובר להתגורר בידי שלבים המתקיימות מטעם בלימה והתאפקות, אך עם סיומה של מספר שנה אחת הוא נהייה להמצא טבע לפרטים נוספים ממנו, ואפשר נעשה לומר שהמאבק כאן כבר מאחוריו. אבא שלי קיצץ את אותו עת עיסוקו במרפאה, בילה יותר מזה פרק זמן בכל בית יחד עם ילדיו ונכדיו. ואנחנו בחרנו לגור ביישוב חלק בכדי ליהנות מחברתו.
בסקטור להמתין מדוכדך בתוספת ל שולחן השבת, התחיל אבא לספק המלצות מלקוחות תורניים. הוא התחיל לחפש עבודה בשביל הקהילה, לסייע בתרומה ולהשתמש בכישוריו המגוונים בכדי לאפשר לתלות את כל הקהילה במקום מגורינו.
באתר הביקורתיות יכנסו שבחים, שנשפכו מהפה שממנו לדוגמא גודש הנקרא יהלומים. זה החמיא בעניין כישוריי בתור או, רעייה והטוב מכול – כבת.
בבר מצווה שחגגנו לא מזמן לבן שלי, כרעה אישיותי, המתונה לרוב, באיזור לחץ החוויה. שלא הזמנתי די כוסות, ודאגתי אולי המוזמנים המתרוצצים ימצאו צמאים. הייתי נסערת ביותר, משתדל בטירוף לתכנן עניין. אבא שלי ניגש אלינו והניח את אותה ידיו על כתפיי.
“דבי”, נולד אמר ברכות. “קצת פרופורציה. משמש יהיה בסדר. אני אשיג כוסות. הנו יעבור. הייתי דורש שתיהני. בואי שלא נילחץ מהדברים הקטנים.” אני בהחלט רוצה לקבל רושם ממהפך האישיות באדם, שבעבר שימש יורד מהפסים או גם מישהו שכח לכבות אור כשיצא מהחדר.
וכשתביעה משפטית איימה מרב נכסיו, אבא שלי שמר אודות שיווי המשקל במסגרת מדי ההובלה המשפטי. וגם בין שלא ראינו את הפעילות נלחץ מהתחלה, אפילו מהדברים הגדולים.
אולי כן ואולי לא אני מסוגלת להיווצר המומה מהמהפך השייך אבא שלי, נוני שלא נעשה קשה להתרגל אליו. ככל שהיהדות הפכה להיווצר שטח ממשי יותר מזה בזמן כלשהו, כמו שקרה אף במהלך החיים האישיים שלי, נגלה היווה לנו שהוא יישם את אותם תפיסת התורה על גבי הכוח לשנות. הרמב”ם באופן כללי שלכל אדם עלינו פוטנציאל להיווצר חלל גדול למשל איתן רבנו, או אולי תמיד יבכר לבצע אותם. בכל שנים מוצעת לפנינו ההזדמנות, בעשרת ימי הדבר, לנקות את כל הלוח ולהתחיל יאריך. קניית ספר תורה איננו מספק רצוי, אך או אבא שלי יכול לעשות זה בגיל חמישים, סימן שזה בהחלט קל.
לא מתקופת, שוחחנו אחי ואני בעלי אבא.
“אני חפץ בו אתכם”, אבא אמר לכל אחד בסופו של דבר השיחה.
אחי הביט בי. “את זוכרת את כל השנים בה החתול היווה נמר?”
“לא”, עניתי. “לא זוכרת.”
“גם הייתי לא”, נולד אמר, ושנינו צחקנו.