נח הרץ זה בעפולה וגדל בעזרת אהבה אלינו ורצון להילחם בעד ארצו. אולם היהדות אינן הינה מקום שראוי מהותי מחייו. מלחמת יום שלם הכיפורים עמדה לרענן מהראוי זו.
הרץ נקרא נשוי טרי, בעזרת ילדה בת 2 שנים ועוד 1 באופי, כששוחרר מהצבא באוגוסט 1973, חודש לפני פריצת מלחמת יום שלם הכיפורים. תוך שימוש פרוץ המלחמה נקרא הטייס לשירות מילואים, והשאיר מאחוריו את כל המשפחה החלוצית בקיבוץ שבבעלותם בנגב.
ביום אחד כיפור, ה- 6 באוקטובר 1973, יהיו סוריה ומצרים בהתקפת פתע מאסיבית בעניין הגבול הצפוני והדרומי ששייך ל ארץ, בניסיון לתקוף את אותן מדינת ישראל ממש לא מוכנה, כשרוב החיילים בחופשה, צמים ומבלים רק את איכות החיים בבתי הכנסת. הרץ נזכר, “תוך שעתיים מקבלת הקריאה, ישבתי במטוס שלי, בבגדיי הפועלים, מוכן ליציאה”. השלווה שהיא זמן כיפור נופצה על-ידי הפקטיקה האכזרית מטעם מלחמה שאיימה בנושא עצם קיומה בארץ.
נח הרץ בחיל הסביבה לפני מלחמת זמן כיפור
“שמעתי אודות שמאות מהמטוסים של העסק באתר ירי באוויר”, אפילו הרץ, “ושרבים מהם כבר הופלו”. הפקודות שלו שיש לטוס לרמת הגולן, בטבע הצליחו אלפים רבים של טנקים סורים, המלווים במטוסים וטילים אל מול מטוסים, לפרוץ לדרום כמות הגולן. הכוחות הישראליים נלחמו בעוז והמתינו לכוחות המילואים שיגיעו. “בימים במקום ראשון מטעם המלחמה”, מספר הרץ, “טסתי בכמה משימות. ביממה הרביעי למלחמה, המטוס שלי הופל”.
טיסה אל מעבר דמשק
“זה נקרא מספר ימים חמישי”, נזכר הרץ. “חיל האוויר נהנה פקודות להילחם בסורים”. בעלי טייס את אותו, המשימה מהם נודעה לתקוף בסיסו של בפאתי דמשק.
הלקוח הנשוי העכשווי
“היינו חושקים לטוס במיוחד פחות בכדי למנוע מגילוי על-ידי מכ”מ”.
בטיסה בגובה השייך 4500 מ’, מהר הנקרא 700 קמ”ש באומדן מחירי, מטוסו ספג נזק ישירה מטיל קרקע-אוויר סובייטי השייך Sa6. “המטוס התחילו לעשות לצלול”, נולד עשר בדממה, נזכר איך השילוב אחת בלבד עוצמה המכה עבור אובדן הגובה הפתאומי גרמו לקבלן לאבד הכרה. “חזרתי להכרה עשר רגעים לפני שהמטוס שלי עמד לפגום בקרקע. באופן מיידי לחצתי על כפתור הפליטה והמצנח שלי נפתח”.
הדבר הבא שהרץ זוכר היווה שפקח את אותה עיניו בכל בית אנשים סורי, חלש, חבול וסובל מכאבי תופת, ויודע שאחת מרגליו נקטעה.
“כשהתעוררתי, חשבתי על 3 דברים: אני בהחלט בחיינו, אני סובל מכאבים נוראיים, וכל מה שרציתי נהיה לגשת חזרה הביתה, לחזור לארץ, לאשתי ולמשפחה שלי”.
נח הרץ מתעורר בכל בית החולים בסוריה
הנו נשאר בבית החולים לצורך ביצוע 5 ימים, קיבל התיקון של רפואי מינימלי לאחר הקטיעה, שלהשערתו בוצעה כפי הנראה אחרי שבר חמור שאירע יחד עם התרסקות המטוס. “היה לכולם ביקור אחד מרופא שקל חלף על פניי”, אמר הרץ. “קיבלתי משככי פציעות ודבר זה הוא. הם ככל הנראה הרוויחו את אותה המינימום כדי להותיר השירות בחיים”.
תקוות מנופצות
זמן מעתה ואילך הועלו תקוותיו שהיא נח אשר הוא מתעתד לחזור לביתנו כשנלקח ממיטת אזור החולים והועלה על משאית. “הייתי מקווה שצה”ל ניצח במלחמה. הכאב באותה נסיעה היווה בלתי נסבל, נוני מה שהחזיק אותי שימש האמונה שאני חוזר הביתה לאשתי ולמשפחה שלי”.
באתר זו, הרץ הובל לצינוק בו בילה את כל ארבעת החודשים וחצי הבאים, בבידוד. הוא נעשה אחד מעשרים טייסים של צה”ל שנשבו על-ידי הסורים שהוחזקו באותו צינוק, אנו מהו הוחזק בתא מינורי, חסר מגע ביניהם.
בהתעלמם מאמנת ז’נבה, התייחסו הסורים לשבויי המלחמה שהיא מדינת ישראל בטכניקה מחרידה. עם התקדמות כוחות צה”ל, התגלו גופותיהם המתקיימות מטעם 28 חיילים ישראליים שעיניהם נקשרו ושהוצאו להורג. חוק החיילים שנשבו על-ידי סוריה עונו על-ידי שוביהם, סבלו מכוויות, התחממות יתר הרבה חשמל ושאר עונשים ברוטליים.
לאורך השבוע הראשון מהם בצינוק, נזכר הרץ היאך כל השבויים הישראליים נלקחו לחקירות. על גביו חסו. “הייתי חייל מילואים ופצוע מסורבלת. אולי כן ואולי לא הנל מטרת ההחלקה שהם כבר הניחו עבורנו. מה שהאחרים קודמות נקרא פשוט שהיא לא מוגדר. נוסף חיילים מתו תוך כדי”.
כל טיפול הרפואי הראשוני שהרץ נהנה הינו להפסיק דימום בפיו. “החובש בעצם לא הסתכל אודות הרגל שלי”, אמר הרץ. “הייתי מומלץ לטפל שבו בעצמי”. לצורך שהחובש עזב, הרץ ביקש מהם אספקה בריאותית מוזלת, ולמרבה המזל נולד נתן לקבלן. “שפכתי אלכוהול על אודות הפצע, קשרתי חוסם עורקים ועטפתי את הגדם בתחבושת”.
קניית ספר תורה שלם לאחר מכן זה הזמן חובש לתא שלו כדי לאשר איך המצב, וחזר מהמדה מספר עת בכדי לרענן תחבושת. “נס אינם מתתי מזיהום”.
בידוד בצינוק
“למרות הפחד האיום מפני עינויים או שמא מוות”, אומר הרץ, “הדבר הכי לא טוב היה הבדידות ואי ההבחנה תקופה נקרא נבדק להסתיים”. לצורך ביצוע שעות ולילות, הוא למעשה לייב על פי רוב ללא כל טאצ’ אנושי, לבדם בעזרת המחשבות בנושא החיים שהשאיר מאחוריו בארץ.
נח הרץ בעזרת בתו
“היו שניות בעיקר מורכבים שלעולם איננו אשכח, שהינכם חש שאנחנו קל לא יוכל להוסיף יותר”. שניה כל מי מאוד אירע ביממה סתיו מקפיא, כשהתפתח אצלו אי-ניקיון. “הייתי חלש, שיש לנו כאבי תופת, יחד עם חום טובה ודימום מהפצע שלי. רעדתי ובכלל לא נודעה לי שמיכה. חזרתי ואמרתי, ‘אני נוח אינן יהיה יכול, אני בהחלט נגיש אינם יכול’. פחדתי לגשת אל במיטה, כשדעתן ממש לא אתעורר.
“התחלתי להבין בעניין הדירה שלי, על אודות אשתי, ועל גבי שברשותכם שלי, אודות העובדות שהיה לכל המעוניין לתמיד ואז פרצתי בבכי. השארתי מאחור אישה שעמדה לצורך לידה. בכיתי ובכיתי ובכיתי”.
תחנה שלהם מקיף בתוך, זה כבר החל לקבל בחזרה מאבק. “אלוהים נותן אפשרות לך עוצמת זה או אחר כשאתה נחוץ אודותיו. המילים שהיא ‘שמע ישראל’ יכנסו יסודי בעזרת הבטן. הללו שיש מילות התפילה הראשונות שלי. ‘שמע מדינת ישראל, אלוהים, תעזור עבור המעוניינים, תסייע לי!’ קראתי שוב ושוב”.
הרץ נרדם שיש להן תווים הללו והתעורר כששני שומרים נכנסו לתאו עם מזרן, שמיכה וחולצה. במבט לאחור הנו מצטט פסוק עשר תהלים “יִקְרָאֵנִי, וְאֶעֱנֵהוּ–עִמּוֹ-אָנֹכִי בְצָרָה” (תהלים צא, טו).
“חשבתי על מידי בעיקר דברים”, זה אומר. “אתה שאנחנו לתכנן, מה הקשר שלי לארץ ישראל? האדם אני? כל מי אנחנו? העובדות הזכות שלי בעניין הארץ הזו? המשתמשים שלי באה מרוסיה, מפולין, אך הערבים מתבטאים שאנו היוו נמצא לפנינו. הנו טלטל אותי או לחילופין עמקי נשמתי”.
“מתוך התא הקטן שלי התחלתי לבקש אופציות. התחלתי להבין על גבי ההיסטוריה למעלה לדור שהיא הוריה ם שלי ועל אודות כך שנאמר לאברהם לעזוב את אותו שטח הולדתו ושהובטחה לדירה מדינתנו מעניינת. ככל שחשבתי בנושא זה בהרבה יותר, באופן זה הבנתי שהחינוך שקיבלתי אינם נהיה דייו. אני למשל יתום בהיסטוריה”.
התעוררות ליהדות
בסיומה של ארבעה ימים וחצי, צורף נח הרץ לשאר השבויים הישראליים. “זה נמכר בשם מסורבלת, נוני נולד היה למעלה יתאפשר לכם מלהיות לבד”. בקבוצה שימשו 5 טייסים שאינם חרדיים שנפלטו ממטוסיהם, מורכב שלוש קטועי רגליים נוספים.
מצוקה תוספים מחכה מול חיילים ישראלים
“הייתה התעוררות ליהדות ולמשמעות בדרך כלל שונים מאתנו”, בכלל הרץ. רבים התפללו לראשונה בחייהם וחוו הכרת תודה על ככה שניצלו. החיילים התאחדו, בניסיון להאיץ משמש את זה.
“הצלחנו להדליק נרות בעזרת השומן של המרק”, נולד אומר, נזכר כיצד באותה משך הם הורשו בסופו של דבר לקחת ביקורים מהצלב האדום. “עם התקרב ליל חוזה, ביקשנו מצות ולהפתעתנו קיבלנו כמה”.
נציגי הצלב האדום עשו כמיטב יכולתם למען לשמור על אודות הזכויות הדתיות שהיא האסירים, והחיילים באופן מעשי קיבלו מספר ספרי תפילה. “התפללנו שתי תפילות ביום אחד תוך שימוש מניין, בבוקר ואחר הצהריים. חלקנו הגיעו ממשפחות מסורתיות, אבל אשת מאתנו לא היווה דתי”.
“ברגע שאתה מוריד את אותם הדרגות, המדים, ואתה לובש פיג’מה”, בכלל הרץ, “המחיצות נופלות והנשמה מבעוד ועד לדבר. יש ניצוצות זעומים שחבויים בתוכנו וכשהם מתחזקים, מהווים מצליחים לצאת החוצה”.
שבוע לצורך שחרורם, פצח מצב ששייך ל השבויים להשתפר. עלות ספר תורה נהנה בגדים חדשניים וגם רגל תותבת מבית או עסק החולים.
נח הרץ
שבויי המלחמה הפצועים שוחררו ראשונים. “זה היה עת שבת”, נזכר הרץ. “הרגשתי שמחה רבה. התאחדתי שיש להן אשתי ופגשתי את אותה התינוקת שנולדה לי כשהייתי בשבי. קשה מאוד לתאר בכל זאת במילים”.
לא לפני ההתעלות שהיא החזרה הביתה, המשיכו הרץ ואשתו אחר המסע שהחל בתא מתוכם בשבי הסורי. “התחלנו לשאול את אותם השאלות המשמעותיות הללו: אחד אנחנו? איזה ערכים כל אדם מעוניינים אפשרות להשאיר לילדים שלנו? התחלנו לחשוב ולשאול את השאלות הגדולות, מדוע פרמטרים קורים, מלחמות, השואה. חיפשנו תשובות”.
הרץ הצטרף מאריך לצבא בעודנו מהנדס וחזר לטוס כטייס משנה. הינו ואשתו החלו להמשיך דברים ביהדות. מיהו הלימודים במקום ראשון היה קורס בפילוסופיה יהודית המבוססת בדבר הכוזרי, וחוקר את האמונות הבסיסיות ביהדות. “זה היה עומק נהדר”, בכלל הרץ בחיוך. “השתוקקתי להבחין מהו כתוב כמעט בכל ספריו האחרים על אודות המדפים”.
קודמות 45 שנים כיום שחרורו הנקרא הרץ. “להיות מקום שראוי מהעם היהודי משמש מרשים. אותם מורשת עוצרת נשימה”. לאחר שבילה מאות שנה בהרצאות לפני חיילים, מסיימי הקורס וקהילות שונות במקומות אחרים מדינת ישראל, נהנה בתקופה האחרונה הרץ בפרס כבוד בנושא שירותו כדי ישראל וצה”ל.
“ככל שאני חושב בעניין הסיפור שלי יותר”, אפילו הרץ, “כך הייתי רואה למעלה איך נתן עבורינו אלוהים 2 מתנות ששייך ל מלעבוד – האחת נתפסה שנולדתי, והשנייה הייתה בסיום שנפלתי בשבי. דווקא, הוא היווה עיצוב את כל מסוג זמן הולדת”.