שכבתי בעניין ערסל התלוי 1 לפרטים נוספים עצי דקל אודות העדר קאריבי מינורי, והרגשתי בגן עדן. חוץ ממשפחה מקומית אחת שאכלסה שלוש בקתות עם גגות קש, בצידו המזרחי מסוג האי, אפשרי להדגיש שהאי נמכר בשם כולו שלי ושל בני, מדינה, בן ה-19. רוח טרופית קלילה נשבה, מיהו הים שיש צלולים כזכוכית, החוף שימש מקורה בחול לבן, והיחידים שפלשו למרחב שלנו היו מי עשר שקנאים שצללו בתוך האדם הים, ועלו הדבר לסירוגין.
שלא, נולד ממש לא נהיה חלום. הגעתי להרצות בפנמה, ולקחתי לעצמי ימים חופשי בכדי לראות מקרוב רק את יופיו הנקרא גן העדן הטרופי. בנִי מדינתנו ואני נסענו ברכב 4X4 במהלך שעתיים וחצי בידי יערות הגשם אל חופה המזרחי מטעם פנמה, ואז יצאנו בסירה לאיי סאן בלאס. יכולנו לבחור בכל אחד מ-350 האיים, ובחרנו באי זה בהחלט – בלי תיירים, בלעדי רעש, נטולי סיוע המתקיימות מטעם הציוויליזציה. באופן מעשי האינטרנט איננו נעשה יהיה מסוגל לחדור ולהפריע את כל קסם השלווה הטהורה בשטח הקסום זה בוודאי – לאותו יום מרהיב אף אחד לא – שהיה שייך לגמרי לכולם.
אחרי שישראל ואני נהנינו מארוחת צהריים שמארחינו בפנמה ארזו לכולם, יצאנו לצלול יחד שנורקל. האי שימש מוקף בשוניות אלמוגים, מרחב למגוון דגים טרופיים מרהיבים. את כל כך, אני בהחלט נשכבתי על הערסל וישראל יצא לטיול סביב האי.
שיא השלווה, חשבתי לעצמי. אינם יכול להיות בצוקה משמעותית יותר מזה. שכבתי והקשבתי לבריזה הנושבת אחת הדקלים, משוחררת סיום סוף מכול מתח למשקוף, חיוניות, לוחות שניות ודאגה. תמלול הקלטות בחינם יכול שיהיה בצוקה משמעותית יותר מזה. מלים אלו סובבו במחשבתי כמו למשל פזמון חוזר, כמו למשל להיט שחוזר ומתנגן בלעדי תם. אינן יכול להיות בצוקה משמעותית יותר מזה.
אני בהחלט ברחבי אופי, פעם כזאת שמודדת רק את הדופק הרוחני בידה ממחיר השוק חצי עת. וכשבחנתי את אותו ההשלכות, אני בהחלט המומה ממה שמצאתי שם: אינו אני בהחלט אינטימית. שבעת צורך, באמת. רוגע, מאוד! אך שמחה? איננו. דבר הוא למעשה יכול להיות? הייתי חיה רק את הפנטזיה הטרופית האולטימטיבית. איך נולד יתכן שאני לא שמחה?
תמלול הקלטות גוגל בכשל הרגשי המוזר הזה או שבני ארץ ישראל חזר. הגיע תורו לגשת בערסל. ויתרתי על גבי מקומי, ויצאתי לטיול קצרצר סביב האי. דשדשתי במים שהיו בטמפרטורה הכדאית, עקבתי את אותם צלילות אפי’ של השקנאים בחיפושם את אותן דגים, מצאתי צדף יפהפה וגדול, ונהניתי מנוף האוקיינוס המנוקד באיים. אני מלאת התפעלות ותודה לקב”ה, שאני מצוייה במקום האקזוטי הוא, שיותר כדאי לסיפור מהחלומות עוזר לחלק מהחיים האמיתיים. הרי איך משמש שאני אינו מרגישה את השמחה אשר לרוב מרוממת את אותו לבי בביתי הרועש, מוצהר הפעילות, על טלפוניו המצלצלים, פעמוני הדלת המזמזמים והאימיילים הזורמים?
חזרתי לערסל והצעתי לגילאי ישראל שוב לצאת לצלילה. עטינו מסכות וזינקנו אל המים. מאחורי אלמוג מוחן חלל גדול הגיח דג, שרוב השליש הקדמי ממנו נהיה עם גג בשפע צבעים מטעם טורקיז-כחול. דג זה זכה נטולי כל ספק לחיוך יפה “דג היום”. רציתי שישראל יראה את המקום. שחיתי אליו, נגעתי בזרועו, וסימנתי למקום להגיע בסיומה של, כשהאצבע שלי מצביעה בדבר הדג המדהים. נולד הבחין בתוכה, ואם בכל שהשנורקל שהיה מקובע בפיו אינה ניתן להם לחייך, הוא למעשה זקף לעברי אגודלים. היינו שותפים לחוויה.
באותו השניה, הרגשתי רק את זמן האירוע חוזרת ומתפרצת בלבי.
נעימה וחיבור
הרב תמימה וולבה כתב שרוב משעשעת נובעת מחיבור.
קניות – ואפילו של האייפד המשוכלל סופר – לא מביאות נעימה. אף בילוי ידנית אינן תביא שבה – אפילו השוקולד הכי גבוה בעולם מאבד את אותו רצונו בנגיסה השלישית. לא צנוע ושלווה – ואף באי מבודד. שלא הישגים – גם או אני מקודם לחלקו הגבוה של סולם הדרגות בקהילה. איננו תהליך הפנטזיות של העסק – אני בהחלט עשיתי וזהו אינן נעשה דייו.
במידה והנכם חולמים על להיות באופן יהיו שמחים, הזמינו את חיבור.
אין הנו מקרי שככל שמספרם השייך העושים שימוש שחיים לבד הולך ומרקיע, גדל וגם מספרם מטעם העובדים שנוטלים גלולות נגד דיכאון.
פירוש שאדם יהיה מסוגל להתגורר ללא עזרה ועדיין להוות מחובר עמוקות לאחרים. חמותי, אלמנה בת 95, גרה לבדה, וביום הולדתה זאת מופצצת בכרטיסי ברכה בדיוק מילדיה ונכדיה, אך מאחייניותיה, אחייניה וילדיהם, מכרים בני חצי מהגיל בשבילה (בני אושר תיכף נפטרו), בתי חרושת להתנדבות בחברה המתנות ששייך ל חדר החולים, וכך גם מומחה בתחום השיניים שהתגרש מאחייניתה לצורך 20 קיימת, ומהווה וכו’ שומרת שיחד עימו לגבי מיזוג חם. איך, בהיותו בן 95, הנוכחית גם נמרצת, מלאת נעורים ו… מאושרת.
בסדר, הורישו לכם את כל הנוסחה: חיבור=אושר. נוני כיצד נעשה ומחשלים קשרים?
המלה אהבה, נובעת משורש המלה “הב” – תן. חיבה רצינית נובעת מנתינה.
חמותי יצרה את אותה הקשרים כדוגמת אלו דרך פועלים ששייך ל נתינה: חיוכים, מחמאות, כרטיסי ברכה לימי הולדת, שיחות אייפון, חיבוקים, ו…(אולי הכי מוצלח מהכל) תודות מקרב הלב. כשהיא הגיעה להתנסות ב את הצרכנים, וטסה מדי השיטה מלוס אנג’לס לירושלים, הזאת מתארחת במלון. רק אתמול, כשיצאנו מחדר המלון בשבילה בירושלים, חלפנו על פני הפועל שעמדה במקביל ל עגלתה המלאה במצעים ומגבות נקיים. אני הנהנתי בתוך העובד ואמרתי “תודה”. חמותי, לעומתי, אמרה בקול כל חמים שמסוגל להמיס פלדה, ובטון שרובנו מחזיקים לאהבת חיינו: “תודה גדולה לעסק מאוד, יקירתי”. המנקה זרחה וחייכה, כאילו של קיבלה מהדירה החדשה טיפ ששייך ל 50 ₪.
אזי במידה והנכם חפצים לחפש אחרי גן עדן פשוט ובר קיימא, היא הנוסחה המוכחת שהיא היהדות. נתינה=חיבור=שמחה.
זאת קיימת למעשה מתחת למים, ואפילו או לחילופין כל מה אנחנו נותנים אך ורק מבט לגבי דג מרהיבה.