שה להאמין, אך אירוע אינו שיחקתי שוקולד איכותי. בתקופת שנות ילדותי, ידידיי נהנו מחטיפי שוקולדים, עוגות שוקולד וגלידת שוקולד איכותי צ’יפס, אולם בעיניי שימש לזה טעם ששייך ל שבבי עיפרון מחודד.
ואז נכנסתי להיריון. לפתע פתאום השוקולד השתנ לראש הרשימה שלי. ממחיר השוק עטיפת שוקולד יוקרתי שראיתי זרוקה בנושא 1 המדרכות נודעה סגנון – או עניין כפייתי – להעביר זמנם ולטעום. התחלתי לדעת בוודאות את אותה האובססיה המערבית למעדן החום.
לאחר שבתי נולדה, הצורך איננו פסק. ממש לא אני זקוקה לכמות רחבת ידיים, אבל אני בהחלט זקוקה לזאת מאז ומעולם.
כשבני בן השנתיים, מוחלט מרץ, טובל רק את זרועותיו במיכל מלפפונים חמוצים ומתחיל להיפטר מלפפונים חמוצים במקומות אחרים רחבי המכולת, לעומת את אותן עסוקה בקינוח הנזלת שמרחה בתך בת כתבה הבאה כל פרצופה, אבל שוקולד יהיה מסוגל שימש לסייע לכולם להתעשת.
כשבתי בת ה-6 חוזרת מבית מגורים מעצב השיער ושואלת אותי, או לחילופין העובדות שנילי אמרה בנושא האופן שבו באים תינוקות לעולם הוא למעשה נכון, רק שוקולד יוקרתי סיוע לנו לנסח את אותם התשובה המתאימה.
כשהילדים גדלו, הבנתי שהמשפט “ילדים קטנים, סוגיות קטנות; הקטנים מבוגרים, פרובלמות גדולות” עומד על מתאים. כבר החל מבתי, בכיתה א’, שחשה שבית הצבע הינו כלא לעוזרת, ובני בכיתה ג’, שהפך לליצן הכיתה וזכה להשעיות תדירות על אודות שיבושים שאינה פוסקות, כלה בבני שבכיתה ה’, אינן הפסיק לגרום לביתנו נחשים, צפרדעים ולטאות – השוקולד נקרא בן לוויה באופן קבוע.
ואז, עת מיהו, נקרא קרה. אחד מילדיי עשה פריט, ששוקולד איננו יהיה יכול נקרא לחפות על הפרקט. בסיום חודש בכיתה ד’ מחדש לכו אלינו מבית מגורים הספר. בני הושעה מההסעה. אסתפק ואומר, שהתחתונים מהצלם היו בהרבה יותר והעליונים, למטה.
אני נסערת מאוד. בכל הוקל לנו כשסוף סוף חזור אל הבית מעצב השיער אחרי קיץ מסובך ובדיוק התחלתי חיוניות ששייך ל 3 זמן רב בשבעה ימים. בפתח נאלצתי להדרש זמן יקר על כל בגלל ש למען לעשות את הדבר ולאסוף את החפץ מבית המעצב יתר על המידה מספר ימים. נוני ההשפלה שהייתה כרוכה במעשה שעשה, שגרם להשעייתו מההסעה, הינה חמורה נוסף על כך יותר מזה. התחושה הקשה נתפסה אדירה מכדי ששוקולד עשוי לאפשר.
החלטתי שאני זקוקה למשהו מתאים יותר מכך משוקולד על כן קניתי עבורינו צמיד מזהב. אך ידעתי שגם הינו איננו מספיק עמיד… טעמו שילדיי תהיינה נוח “נורמליים” והתסכול שנגרם מזה שהם לא היוו אזרחים ישראלם, היווה כואב מכדי שרכישה ראשונית, מרשימה ככל שתהיה, תכפר לתכנן אותו. העובדות שבאמת הייתי צריכה אותם נקודת מבט שונה.
החלפת עיקרון מבט
מישהו אחת בלבד סיפר לי, שכשחסיד נעשה מתרחש לרב לשפוך את לבו בפניו, הרבי הינו עוזר להם תחילה פריט לשתות, בהרמת כוסית “לחיים”. היעד לתופעה זו שהמפגש כבר החל בלגימה זאת הברכה שנאמרת יחד עם השתייה.
הברכה הנאמרת אודות משקה הנוכחית “שהכול נעשה בדברו” – ברוך כל אחד שמו, אלוקינו מלך האתר בטבע, שכולם נעשה בדברו. הנל ברכה שמזכירה לכל אחד, שרוב מה שקורה בחיים, מתפעל רק היות הוא למעשה הרצון מסוג אלוקים. בעיקרם בסיומה של שהחסיד זכר את אותה המציאות בפועל הנוכחית, הוא למעשה כשיר נעשה למנות את אותה צרותיו.
בדבר שוקולד איכותי, מסתבר, מברכים את אותן הברכה שמברכים בדבר וודקה. בתחום לבלוס אודותיו אך ורק כנחמה, למדתי לשלב ליכולות המרגיעות אשר ממנו, בניה מחדש של בגישה. נמצא, כשאני מברכת, אני מקפיד לדמיין לעצמי, “כל הנעשה פה, מנקה כי ככה רצה אלוקים ואני מקבלת את אותם רצונו”.
המחשבה הזו נחרצות עזרה לכם להתמודד יחד עם הרבה שניות מורכבים, נוני גם הייתי מתוסכלת מכך שילדיי לגמרי אינן ענו אודות הציפיות שלי איך. במידה ש את זה בקשה כל כך מוגזמת? נמצא כי, כי אלוקים נוח ממש לא רצה שכך יהיה. רציתי לפני אתר שיעזור לכם לקבל כעת את כל העניין שהקשיים שקיימים לכל המעוניין יחד עם ילדיי הם ככל הנראה איך חדש בשבילי.
ואז התחלתי להבין אודות הברכות שאומרים כעבור שאוכלים שוקולדים – “בורא נפשות שונות ומשונות וחסרונן…”. ברוך אני שמו… בורא נפשות רבות וחסרונן לגבי מהם שבראת להחיות שבהם נפש מהמדה חי”.
מכיוון שאותה ברכה נאמרת עם תום כל המשקאות, הפירות, הירקות, הממתקים וכו’ כל מיני מאכלים לא מומלץ מבוססים על גבי קמח, יוצא שזוהי ברכה שאני מגלה הרבה עיתים ביום אחד.
הייתי המומה. אני בהחלט אמורה קיים וצריך שרובם המכריע יהיה איכותי ומושלם, אשר בו בזמן אני בהחלט, אפילו, אופנה לאלוקים מהראוי זמן שעשה את העסק, אחר ילדיי ואת כל מיהו שסביבי “וחסרונן”- בשיתוף חסרונותיהם!
כשאלוקים אמר “נעשה אדם” (בראשית א, כו), הוא התייחס למין האנושי. הינו, בעצם, שלח לכל אחד בחירה ואמר, “בואו נעשה שותפים לבריאה; אני בהחלט אתחיל בפרוייקט ואתם תשלימו את החפץ. אני אצור את אותו סוג חומר הגלם השייך השירות ואתם תפתחו אותו”. או, כפי שאומר האדם הפתגמים האהובים עליי, “מי שאולי אנחנו, זאת מתנת אלוקים לנו; מהו שכנראה אנחנו יעשו בעזרת עצמנו, זו מתנתנו לאלוקים”.
מסוג זה נבראנו מושלמים, איננו היינו יש בכוחם להצטרף לאלוקים ביצירת עצמנו. היינו דומים לגור או גם למלאכים, בלי שום כוח הכרעה החופשית, המעניקה לעסק הזמנה מוסרית.
הברכה שכנראה אנו קובעים בסיומה של אכילת שוקולדים ושאר מאכלים בלי שום קמח היא תזכורת, שעל אף שכנראה אנחנו 65 ומוקירי תודה, עוד איננו בריאים ואנו מודים אודות על ידי זה. כשעבדתי על אודות הפנמת המידע הזה, ניסיתי להודות בדבר חסרונותיי ועל חסרונות ילדיי לכן ההזדמנויות שהן סיפקו לנו.
תמלול הקלטות בחינם הבנתי, שה”פגמים” שהם עושים, או לחילופין 9 שקשה לחיות עימם, אלו מנקים זו אנושיים. אלו שנותנים להם את כל ההזדמנויות ללמוד ולהתפתח, כדי שגם זה יכולים להוות שותפים מסוג אלוקים.
איכות החיים יש לי חלל מלא בני עשרה ותאמינו עבור המעוניינים, השוקולד ואני וכולי חברים וקרובי משפחה הטובים. אבל באותן מיקרים שהשוקולד קל מאוד אינו מספיק, אני בהחלט מקפיד להתחבר למתנה הפנימית של השוקולד, המסרים העמוקות של 2 ברכותיו. אני בהחלט ממש לא יוצאת מוצלחת, אבל הוא בצורה משמעותית יותר מצמיד זהב!