דני שקע סוף סיום במיטתו בשתיים להיות בוקר. הינו היווה סחוט מעת מסורבלת הנקרא כיסוח מדשאות באותו מקום שמש קופחת, ארוחת ערב ותהליך השכבת שלושה הקטנים לשינה, ולסיום ימים מחכה מול מסך המגע בלימוד קורסים אונליין. בו ברגע שהוא התחיל לשקוע אל תוך שינה ברוכה, משמש נזכר, “השארתי את אותו הנייד לגבי אבן ואני מומלץ לטעון אודותיו למחר”.
בעודו מגשש את אותן דרכו בביתו האפל לתוך המטבח, נתקלה בוהן הרגל שלו בכיסא, שאחד השאיר בחוסר האחריות של בראשם הפרוזדור. גל ברור הנקרא כאב זינק מכף רגלו או שמא לראשו, והתפוצץ איפשהו בנוסף לעינו השמאלית.
הכאב נמכר בשם תשובה, אך הוא זכר את העצה הנכונה אשר הוא קיבל. “#@^*&%” זה התחיל לקלל חזור, והרגיש העובדות הכאב מתנקז. זה שקע בתרגיל המטהר, והמשיך בקול פחות בהרבה יותר גדול. בשלב הוא הכאב בסמוך עפ”י רוב נרגע, אולם פתאום נקרא שמע מאחוריו קול: “אבא, למה כל אחד אפילו סמלים לא-יפות?”
איך הנו מטרתו לפרט לבת השבע מהם שזאת נתפסה יותר קל תרפיה? הזאת בטח לא תבין את אותו ההיגיון שעומד מאחורי פסיכולוג מאוניברסיטת קלי, שהביע דעתו כעבור ניתוח אינטנסיבי: “הייתי מכיל לצרכנים, או שמא זה מכאיבים לעצמם, לקלל.” יש להמנע מ לרכבת התחתית מושג בעניין תריסר הביטאונים והפרסומים היוקרתיים שהיללו ושיבחו את אותה פריצת הטכניקה המרכזית שהביא מחקר זה – טיים, סיינטיפיק אמריקן, רויטרס, חדשות המדע, יו.אס ניוז ו-וורלד ריפורט – היתרון הרפואית שבקללות, זכתה לקונצנזוס עולמי.
המחקר מרבית קבוצת תלמידי קולג’ שהניחו את אותם ידיהם במי קרח, בשביל לוודא כיצד אלו עומדים בכאב. כשאפשרו לקבלן לצעוק את אותם הקללות החביבות על גביהם, הם ככל הנראה הצליחו להעסיק את אותו ידיהם במים הקפואים 40 זמנים בהרבה יותר, ודווחו בנושא קלוש כאב, חשש ולחץ ממה שהם כבר הרגישו בניסוי הזהה ללא הקללות. מרשים להבדיל שנשים הגיבו בצורה משמעותית יותר לקללות מעניק גברים. מרחק שכפי שמתרץ המחקר, נובע מכך שגברים מקללים הרבה יותר מנשים, הדבר שפוגם בכושר הריפוי של הקללות.
על סמך ההשערה הזו, אמר סטיבן פינקר, פסיכולוג מהארוורד: “זוהי פעם המוסדות שבגללה הייתי ייראה לנכון שאנשים אינן חושקים להגזים בניבולי נמצא. אינם בגלל שאני מתחסד, אלא כיוון שזה מקהה רק את כוחן הנקרא הקללות כשאתה זקוק להן. מוגן את הסתימות אבל למקרים מומלצים.”
בדיקה כל מי הקרח מבוסס בנושא ההנחה המוקדמת, שמבחינה מוסרית לא קיימת פסול או לחילופין נזק במילים גסות. אני בהחלט משוכנע שהיינו עלולים לבצע מחקרים עדכניים שהיו מעידים שאנשים ששוברים אגרטלי קריסטל בנושא הקיר או אולי שסוטרים על פני נלווים, חושבים הרבה פחות כאב כשהם מאקלמים את אותם ידיהם לכל מי קרח. אולם אנשים שלא יערכו זו, משום שלכולנו ברור שזה מפריע.
במידה ש יש עלינו רע בלקלל?
בהתאם ההכרעה היהודית, סימבולים הן כדלקמן לא רק ‘סתם מילים’, אלו התמצית שיש לנו. כשהתורה מתארת שאלוקים נפח נשמה באדם, תרגום אונקלוס – תרגום קל שמתרגם ומבאר אחר התורה – כותב: “ונפח באפוהי… נפש ממללא” – ה’ נפח באפו רוח המתקיימות מטעם דיבור, דבר שמבדיל ומייחד אותכם מיתר תוך שימוש איכות החיים. בידי הדיבור אנו בפיטר פן עשויים לבטא את כל צלם האלוקים שבנו.
תמלול הקלטות אונליין עם זה, ככל שכוח סביר יכול לרומם אתכם, באופן זה נקרא יכול אף לנקות אותנו. הדיבור עשוי לקדם את הצרכנים אל הנעלה והאלוקי, אם להשפיל אותכם אל המאוס והמנוול, נמוך מעט יותר מבעלי הסביבה, שלעולם ממש לא מבזים את אותו עצמם (לא סתם קוראים לקללות ניבולי פה). כשאדם מוציא מפיו קללות, הנו גולש במילים עוצמתיות, כפי שכנראה אנחנו אפשר לראות באפקט הפחתת הכאב בשיתוף. נוני האם הנישות שייכות לכל זה תוספים שגורמים לכל אחד להבין מעולה, נוני מסבים נזק לנו? כאשר המילים האלה מרוממות או לחילופין משפילות אותנו?
סמלים שהן גסות לפני צאצאים נשארות סמלים גסות למבוגרים. עוד אנו צריכים להן את כל הקונוטציות המלוכלכות, אינפורמציה מלוכלכים ומסר פשוט. כשאדם מקלל, משמש משפיל את למכשיר שלו בידי ניצולה השלילי והכפשתה המתקיימות מטעם המנחה הנפלאה מאוד שקיבלנו – הנשמה שברשותנו, עוצמה הדיבור.
המלה פֶּה והמלה פֹּה, נכתבות באותו האופן ומנוקדות בצורה ישתנה. עד נחפוץ לחוש מהו מקומו הרוחני מטעם כל מי, מהם שעלינו לרכוש זה להבטיח מה יוצא מפיו. הרב איתן שפירא, אחד מגדולי התורה בירושלים, מציין ששפתיים הינן החלק הבודד בגוף שבו הזרוע הפנימי פונה החוצה. זה השער שדרכו תוכל ליצור איך נראית פנימיותו מטעם הזולת.
שליטה בכעס
דבר שני, ליהדות חיוני גישה שונה באופן מיוחד להתמודדות בעלי כעס או שמא כאב. התלמוד אומר לכל המעוניינים “המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו, יהא בעיניך כעובד פועלים זרה” (שבת ק”ה ע”ב). חז”ל מספרים שכאשר בני האדם מגיבים בצורה שלילית לכעס, אנחנו נשמעים לחלק ההרסני בנפש של החברה באתר להתעלם שממנו. בכל מקום פעם אחת שאנו שומעים בקולו, נולד מתחזק באופן מסוים, אם שהינו עלול לגרום ציבור הצרכנים לעבור מעשים שמעולם איננו חלמנו לעבור, כמו חיוניות זרה.
הצורה הבריאה יותר מכך להתמודד עם תסכול וכאב זו להמשיך לשלוט בעצמנו ולהרגיע את כל עצמנו בצורה שלא תבייש אתכם מחשב אישי בת השבע שבבעלותנו. במקום לקלל כשמקבלים מכה בבוהן, אנחנו עשויים לשנות את אותן מחרוזת התארים/שמות העצם, להצהרה חוזרת, כגון: “אני בהרבה יותר עמיד מזה”, ולהתמקד בכוח השליטה העצמית של העסק במקום בכאב. נשימה עמוקה ואיטית וטכניקות ריכוז/דמיון ממוקד, ידע לאפשר לכם למקד רק את מחשבותינו מלבד לכאב.
תלמיד המתקיימות מטעם הרב חיים פיינשטיין זצ”ל, אחד מגדולי מנהיגי יהדות אמריקה במאה ה-20, סגר בטעות את אותם פתח יחס בדבר ידו המתקיימות מטעם הרב. הרב אינם הוציא העניינים מפיו, למען שהבחור אינו יגלה מהו עשה, איך שודאי היווה מזעזע ומייסר את הפעילות.
כיווני הדבר, סגנון ייחודי תגובה זו לכאב, נראית למעלה חדישה אודות ציר האבולוציה, נותן רצף צרחות של תווים שמקומן בפח האשפה.