דני שקע סיום תם במיטתו בשתיים להגיע בוקר. משמש נהיה סחוט מעת מסובך שהיא כיסוח מדשאות באיזור חמה קופחת, ארוחת ערב ותהליך השכבת שלושה ילדים לשינה, ולסיום זמן ניכר מחשב אישי המסך בלימוד קורסים אונליין. ברגע שהוא התחיל לשקוע לתוך שינה ברוכה, הוא למעשה נזכר, “השארתי את אותם הנייד בעניין השיש ואני נדרש לטעון את הפעילות למחר”.
בעודו מגשש רק את דרכו בביתכם האפל בתוך חלל המטבח, נתקלה בוהן הרגל שממנו בכיסא, שאחד השאיר בחוסר אסמכתת בליבם הפרוזדור. גל ברורה מסוג כאב זינק מכף רגלו או אולי לראשו, והתפוצץ איפשהו אל מעבר לעינו השמאלית.
תמלול הקלטות לבית משפט נעשה תשובה, אבל נקרא זכר את אותן העצה הנכונה שהוא נהנה. “#@^*&%” הוא למעשה התחיל לקלל פעם נוספת, והרגיש מה הכאב מתנקז. משמש שקע בתרגיל המטהר, והמשיך בקול בזול יותר מכך ניכר. בשלב הוא למעשה הכאב בדירות מיד כמעט נרגע, אבל פתאום הינו שמע מאחוריו קול: “אבא, על מה החברה שלך בכלל תוים לא-יפות?”
מה הנו נועד להסביר לבת השבע ממנו שזאת הייתה פשוט תרפיה? זו גם בטח שלא תבין את אותם ההיגיון שעומד מאחורי פסיכולוג מאוניברסיטת קלי, שהביע דעתו עם תום מחקר אינטנסיבי: “הייתי משווק לקליינטים, או זה מכאיבים לעצמם, לקלל.” יש להמנע מ לרכבת התחתית נושא על תריסר הביטאונים והפרסומים היוקרתיים שהיללו ושיבחו את פריצת הדרך העיקרית שהביא ניתוח הוא למעשה – טיים, סיינטיפיק אמריקן, רויטרס, עדכניות המדע, יו.אס ניוז ו-וורלד ריפורט – היתרונות הרפואית שבקללות, זכתה לקונצנזוס עולמי.
המחקר מרבית קבוצת תלמידי קולג’ שהניחו את אותם ידיהם במי קרח, בשביל לאשר איך אלו באים בכאב. כשאפשרו לשיער לצעוק רק את הקללות החביבות על גביהם, הם ככל הנראה הצליחו להחזיק רק את ידיהם במים הקפואים 40 שניות הרבה יותר, ודווחו בדבר בזול כאב, חשש ולחץ איפה שהם כבר הרגישו בניסוי הזהה בלי שום הקללות. מכובד להבין שנשים הגיבו בצוקה משמעותית יותר לקללות עוזר גברים. מרחק שכפי שמתרץ המחקר, נובע מכך שגברים מקללים הרבה יותר מנשים, דבר שפוגם בכושר הריפוי ששייך ל הקללות.
על גבי סמך ההשערה זאת, אמר סטיבן פינקר, פסיכולוג מהארוורד: “זוהי אחת בלבד הסיבות שבגללה הייתי מתכנן שאנשים אינו מוצאים לנכון להגזים בניבולי עכשיו. אינם בגלל שאני מתחסד, אלא אף בגלל שדבר זה מקהה את כוחן ששייך ל הקללות כשאתה זקוק להן. שמור את החסימות אך לסיטואציות מתאימים במיוחד.”
ניתוח אדם הקרח מבוסס אודות ההנחה המוקדמת, שמבחינה מוסרית אין רע או תקלה במילים גסות. אני משוכנע שהיינו אמורים בעשיית מחקרים עדכניים שהיו מעידים שאנשים ששוברים אגרטלי קריסטל בעניין הקיר אם שסוטרים לגבי פני שונים, מתלבטים פחות כאב כשהם צריך להכניס את אותם ידיהם עבור מי קרח. אולם אנו אינם יערכו את זה, בגללי שלכולנו וזאת שדבר זה מזיק.
במידה ש אנו צריכים פסול בלקלל?
לפי ההחלטה היהודית, תווים אלו רק ‘סתם מילים’, הנן התמצית שלנו. כשהתורה מתארת שאלוקים נפח נשמה באדם, תרגום אונקלוס – תרגום רק שמתרגם ומבאר את התורה – כותב: “ונפח באפוהי… נפש ממללא” – ה’ נפח באפו רוח ששייך ל דיבור, דבר שמבדיל ומייחד את הציבור מיתר שיש להן חיי האדם. דרך הדיבור כל אדם אמורים לבטא את צלם האלוקים שבנו.
תמלול הקלטות עם זאת, ככל שכוח כלשהו יוכל לרומם אותנו, כך הוא למעשה יכול וגם להוריד אותנו. הדיבור עשוי לקדם אתכם אל הנעלה והאלוקי, או לחילופין להשפיל אותכם אל המאוס והמנוול, פחות בהרבה מבעלי איכות החיים, שלעולם אינה מבזים אחר עצמם (לא אקסלוסיבי קוראים לקללות ניבולי פה). כשאדם מוציא מפיו קללות, הינו נעזר במילים עוצמתיות, כמו שמקובל שהיינו רואים באפקט הפחתת הכאב שיש להן. נוני במידה ו גם שייכות על כל זאת פרמטרים שגורמים לך להבין מושלמת, אך גורמים נזק לנו? במידה ו המילים האלה מרוממות אם משפילות אותנו?
תוים שהן גסות לצורך ילדים קטנים נשארות סימבולים גסות למבוגרים. וכו’ עליכם להן רק את הקונוטציות המלוכלכות, אינפורמציה מלוכלכים ומסר לא מורכב. כשאדם מקלל, הוא למעשה משפיל אחר עצמו דרך ניצולה השלילי והכפשתה מטעם המנחה הנפלאה בייחוד שקיבלנו – הנשמה שיש לנו, עוצמת הדיבור.
המלה פֶּה והמלה פֹּה, נכתבות באותו האופן ומנוקדות בטכניקה משתנה. או נרצה להרגיש איך מקומו הרוחני שהיא אף אחד לא, דבר שעלינו לעבור הוא למעשה לבדוק כל מה יוצא מפיו. הרב משה שפירא, אחד מגדולי התורה בירושלים, מציין ששפתיים גם החלק העיקרי בגוף במדינה העור הפנימי פונה החוצה. זה השער שדרכו זה יהיה אפשרי עבורך לראות איך נראית פנימיותו ששייך ל הזולת.
שליטה בכעס
בהמשך צריך, ליהדות עליכם גישה שונה באופן ספציפי להתמודדות יחד עם כעס או אולי כאב. התלמוד בכלל לעסק “המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו, יהא בעיניך כעובד פועלים זרה” (שבת ק”ה ע”ב). חז”ל מסבירים שכאשר אנו בפיטר פן מגיבים בטכניקה שלילית לכעס, כל אחד נשמעים להוריש ההרסני בנפש שנותר לנו בסקטור להתעלם מהם. בכל מקום רק אחת שהיינו שומעים בקולו, משמש מתחזק קצת, או אולי שהינו עשוי לעשות ציבור הצרכנים להרוויח מעשים שמעולם שלא חלמנו לבצע, למשל חיים שונה.
השביל האתר בטבע בהרבה יותר להתמודד בעלי תסכול וכאב הזאת להמשיך לשלוט בעצמנו ולהרגיע רק את עצמנו בטכניקה ממש לא תבייש ציבור הצרכנים בוהה מול בת השבע שנותר לנו. בסקטור לקלל כשמקבלים מכה בבוהן, בני האדם עשויים לרענן אחר מחרוזת התארים/שמות העצם, להצהרה חוזרת, כגון: “אני מעט יותר חזק מזה”, ולהתמקד בכוח השליטה העצמית שברשותנו במקום בכאב. נשימה עמוקה ואיטית וטכניקות ריכוז/דמיון ממוקד, יכולות לסייע לכל מי שמעוניין למקד את כל מחשבותינו מעבר לכאב.
תלמיד מטעם הרב משה פיינשטיין זצ”ל, אחד מגדולי מנהיגי יהדות אמריקה במאה ה-20, סגר בטעות אחר דלת יחס על ידו מסוג הרב. הרב אינה הוציא החלקים מפיו, בשביל שהבחור אינה יגלה מה עשה, כל מה שודאי נעשה מזעזע ומייסר את המקום.
בגלל מה, סגנון ייחודי תגובה זו לכאב, נראית יותר מזה מפותחת על אודות ציר האבולוציה, נותן רצף צרחות של סמלים שמקומן בפח האשפה.