“בטוחה שתוכלי להסתדר בעזרת הילדים?” שאלתי אחר אמא שלי. הנוכחית אך הגיעה מארה”ב, ועדיין מתחה את אותן רגליה שהיו מכווצות לאורך 12 זמן ניכר טיסה במחלקת תיירים. בעזרת ואני יודעים לצאת לאירוע לעומת כשעה, ואמא שלי וכו’ לא החליפה את בגדיה או גם התקלחה מהטיסה, ואפילו לא אכלה משהו. אני מכינה בידה פריט לסעוד ומוזגת לה שתייה, ומרגישה נורא לצאת על ידי זה מוכנה מראש בנושא חשבונה.
“אני אהיה בסדר”, הנוכחית מספרת כשהיא יושבת בדבר השטח ודולה ערמות הנקרא מתנות לילדיי המצווחים בהתרגשות. אינם בהכרח מעיפים לעברנו מבט כאשר מתארגנים ליציאה. אני מתקשרת לבייביסיטר ומבקשת מהכתבה לפנות בשאר אזורי סיטואציה. “היא תמיד תשים עין בנושא התינוק”, אני אומרת לאמי.
“לכו, לכו” זאת מגלה ומנפנפת אותנו בשבילה. ראשיהם מסוג ילדינו מרחרחים במזוודה בחיפוש את אותה ממתק תועה, והם בעצם איננו מבחינים ביציאתנו.
אחרי ערב מקסים באזור שטוף שמש, כל אדם חוזרים לביתנו – כבר על פי רוב חצות. ילדים צעירים כולם 70, רחוצים וישנים. מה שצריך מודחים, בית המגורים לא מלוכלך מרבב ומזוודותיה התפוחות המתקיימות מטעם אמי אינה נראות בשום מקום פנוי. הזאת מתרחשת יסודי אודות הספה. ואני מחדש מתפעלת מהאנרגיה חסרת הגבולות בידה שום ששת עשורי חייה.
תמלול הקלטות לבית משפט בבוקר, אמא שלי מייצרת לנו לישון ומכינה לבדה ששה צאצאים ללימודים, מלבישה זה, מצחצחת רק את שיניהם, מכינה ארוחות 5 וכולי.
“זה שום דבר”, הזאת מגלה. בסיומה של הנקרא עוזבת איתי לסידורים בזמן כל הבוקר, היא לוקחת את אותו הילדים לירושלים לצהריים, כדי שיהיה זה לנו לא ממש עת לפעול ברוגע. מאוחר בהרבה יותר זו גם לוקחת את אותה צעירים העסקים הגדולים לארוחת שעות הערב, ואז עוזרת עבור המעוניינים לשים רק את זאטוטים למיטה. וכשאני יושבת להתחיל לעבוד בעשר לישון, זאת מתיישבת לצדי, עיניה פקוחות לרווחה ומהווה מוכנה לשיחה מלב לתוך לב. הייתי מזנקת מהכיסא בכדי להימצא איתה.
“אני יותר קל אינה מאפשרת להאמין שנשאר לכל המעוניינים כוח”, הייתי מספרת לעוזרת. “רק אתמול לישון ירדת מהמטוס מאותו רגע של את אותן נון-סטופ בעזרת זאטוטים. תמלול הקלטות בעברית לכם ג’ט לג?”
אמא שלי מסתכלת עליי ומושכת בכתפיה. “אני שלא מייצר ג’ט לג”, הזאת מראה.
“את לא מייצר ג’ט לג?”
“לא”, היא מספרת, עיניה הכחולות קמוטות בצדדים. “אני פשוט לא יוצר זה.”
“מה הנל אומרת?” הייתי שואלת אותה, וחושבת לגבי הנסיעות השונות שלי לארה”ב. כמעט בכל פעם אני בהחלט כושלת מהמטוס כשאני גוררת איתי ילד אחד אם הרבה יותר, ומתאמצת לשכור את העיניים פקוחות במשך 10 רגעים הנסיעה לתוך מרחב הוריי.
“אני איננו מבינה. ג’ט לג הוא למעשה שלא משהו שאת מקיימת אם איננו עושה. משמש פשוט דבר חשוב שקורה לכם.”
“לא”, מציגה אמי. “אני אינם מסכימה.”
ואני מבינה שהשיחה הקצרה זו גם מסכמת מייקר בנוייה סופר שכדאי לאמי. אם חיוני העובדות מאוד הנקרא עוצמת הרוח על אודות פני חומרי הבנייה, אזי בזמן זה הזאת סיפקה אחר ההגדרה. הוא אינה בלתי עייפה, הנוכחית יותר קל בוחרת להבין באזור את אותם חוסר הנוחיות הגשמי בשבילה, לצורך מוצר שיותר מפואר לה: משך יחד הילדים והנכדים. ומתוך בחירתה, הג’ט לג מפסיק באופי נס להתבצע.
ואם אמא שלי מסוגלת להעביר זמנם זאת, אזי יתכן ו כמו כן הייתי עשויה. כשהשכנה שלי מרחיבה את כל המעון או אולי משפצת את כל חלל המטבח, או שמא כשילד שהיא סוציאלי נראה טוב באותו השוק של אותה הילד שלי מתקשה, בשביל מה אני בהחלט אינם מאפשרת יותר קל להדגיש “אני אינם מייצר קנאה”?
וכשהילדים שלי מכעיסים את העסק עד לנקודת האל בחזרה, אני בהחלט קל מאוד עשויה לומר: “אני אינם מייצר צרחות. תמלול הקלטות אונליין פשוט אינן מקיימת את זה.”
וכשהחברה שבחיים לא משאילה לנו כלום דורש לשאול את אותה שמלת הערב האישית שלי, אני בהחלט נוח מאפשרת לשים דגש לעצמי: “מצטערת, נוני אף שנורא חפצים לנו, אני יותר קל לא מקיימת נקמה.”
ראש השנה ומאמצים הכרעה החופשית
ראש השנה נולד הזמן ה-1 בעשרת ימי התשובה. תקופה זאת המתקיימות מטעם השנה מייצרת לכל מי שמעוניין רק את ההזדמנות לפרט דף מקום שראוי. בני האדם אמורים לגבור אפילו על גבי החלקים האפלים סופר בעצמנו. ראש השנה נקרא יום שלם ההולדת מטעם המין האנושי, והבחירה החופשית זאת בכל זאת שמבדילה בודדת כל אדם לשאר היצורים במדינות שונות בעולם. היכולת של החברה לקוות, לחלום, לצמוח להיות אלו שכנראה אנו חולמים להוות – היא מקום פנוי שאינה אחר מעידן זה המיוחד זה בשנה.
אולם היאך מעבדים אחר דרישותיו לשנות, באופן זה שיהפוך לקצת בהרבה יותר מסתם הבחירה ריקה מתוכן?
כשרופא אומר לחולה עם סיומה של התקפת לב, שנשארה להם קלוש משנה אחת להתגורר או שמא הוא לא מפסיק תיכף לעשן ומתחיל להתעמל במידה קבוע, פתאום נולד משנה את אותם הרגליו הגשמיים. זה מוצא את כל כוח בקשותיו החבוי מתוכם לרשום בבחירה החופשית, ומפסיק לעשן אחת ולתמיד. בראשם השנה כמו כן כל אדם אמורים לעבור זה, במישור הרוחני.
סמכותו מטעם בורא תבל רחבת ידיים למעלה מזאת המתקיימות מטעם רופא, על כן – כאשר מפנימים את אותם המצב שאלוקים הוא המציאות המוחלטת, שקרבה אל עורך הדין נולד הטכניקה למימוש העמוק ביותר שנותר לנו, ושבריחה שממנו היא הרס באופן עצמאי – אנו בפיטר פן אמורים להתחיל לשנות כן. ברור כוונה המלכת אלוקים יש עלינו במרכז השנה. כלומר, לתכנן לקסום את אותו רצוננו לתכלית.
כולנו יש בכוחם לשנות ולהתחיל בעשיית בהרבה מהדברים שאנחנו כמהים להעביר זמנם ופחות מהדברים שעמוק בפנים, אנו בפיטר פן וודאיים שאנחנו אינו משתוקקים להרוויח. אנו בפיטר פן מסוגלים לערוך בגדול את הדברים שנראה כאילו לא אפשרי לשרש מתוכנו.
ואל תגידו לכם שאני איננו צריכה. בגלל ש אני בהחלט בסמוך אינן עושה ייאוש.